פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק פה · פסקה ג
שמתחיל במצוה. ד"ר פ"ח ס"ד כה"ע. סוטה די"ג וש"נ:
ואת עצמות יוסף. אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם ובסדר בשלח כתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו והם בכ"מ ול' הגמרא סוטה שם קשו קראי אהדדי:
למקום שגנבתוני. מה שיקשה הלא בדותן מכרו אותו עי' מ"ש בשמ"ר ספ"כ:
יערב לכם וכו'. ובנמשל שהחיה אותם ואת כל העולם ברעב כמפורש. וכמ"ש בסדר ויחי ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך ופירש"י שעל שקיבל עליו לקבר את יעקב בחברון נתן לו במתנה את שכם שיקבר בה. מצורף לזה עי' מש"ל פע"ט ס"ז. וע"פ משל זה מבואר ששייך לכל ישראל להחזיר עכ"פ העצמות לשכם. ומ"ש אמר הקב"ה מאחר שכתוב ברוה"ק שעשו כן כל ישראל מן הסתם שהיה כן מפי הש"י ע"פ משה:
א"ר יוסף. כשהשביע את בני ישראל והעליתם את עצמותי וגו' אז השביע אותם גם כן שיקברוהו בשכם. וכמ"ש והעליתם כך כתיב העלו בני ישראל וכמו שהעלו מן השבועה כך מ"ש קברו בשכם היא מן השבועה וזה על פי מדה י"ז: