פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק פב · פסקה א
עשה עמי אות. מדרש תהלים פ"ו. ומ"ש מדבר בדוד כמ"ש בריש המזמור תפלה לדוד. ומתקיים ביעקב כי אצל דוד לא מצינו כל ענינים אלו שניחמו על אבילו ושיהיה הניחום אחר העזר וכ"כ ביפ"ת. ואצל יעקב מצינו ע"פ מדה י"ז. לבד מש"ל פע"ד סי"א שיעקב אמר כל ס' תהלים. ובקש שיהיה האות לטובתו כפי שיאמר לבן בעת הלידה. כמש"ל שם סימן ג'. ואח"כ כשיצא מבית לבן בקש ויראו שונאי ויבושו לעיל פע"ח ס"ס ט"ו. וע"ע לקמן פר' זו סי"ג מפני הבושה. ואח"כ עזרו בצרה של שכם ויהי חתת וגו' ולא רדפו אחרי ב"י. ונחמתני וכמ"ש ס"פ הקודמת. והניחום מיוחד אצל אבלים: