פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק עט · פסקה ח
אמר ריש לקיש. לקמן פרצ"ח סימן ג' עיין שם ועיין לקמן פר"פ סי"ה ר"ל. והוקשה לו דמ"ש ויקרא לו אל אלהי ישראל הרי שיחד הקב"ה שמו על יעקב בחייו ואין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם כמ"ש לקמן פצ"ד סס"ה ע"כ דורש ע"פ מדה ל"א ויקרא ישראל לו אל אלהי שהש"י הוא אלהי העליונים והתחתונים:
אפילו חזן הכנסת. שכל צרכי ביהכ"נ נעשים על ידו חולק הכבוד לאחרים ולא לעצמו עד שיתנו לו אחרים ואיך חלק יעקב לעצמו כבוד גדול כזה וע"כ נענש בדינה. ועי' שמות רבה פרשה ח' סימן י"ב באריכות אלא שהם פשעו בפועל ונענשו בפועל ובגופם. אך כאן נחשב לו באיזה צד לשמץ חטא בקריאת שם שאחרים צריכים לקרותו ע"כ נענש בעונש קל בבתו הפנויה בע"כ ודורש סמוכין שמיד אחר פסוק ויקרא לו כתוב ותצא דינה ועי' לעיל פע"ג ריש ס"ט: