פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק עד · פסקה ח
עד כדון אית ביה. כשראה לבן שלא חזר בו יעקב אמר שאחר כל פיתוי הוא מחזיק בדעתו וזהו עתה הסכלת עשו היינו אחר דברי [וכן פי' היפ"ת]:
לית הוא מיניה. פי' אתה אומר יש לאל ידי לעשות וגו' לא כן הוא. וכ"ה בהדיא בילקוט וכמ"ש בתנחומא וישלח סי' ד' ביתר באור ע"ש:
את חמדת. אחרי שאתה חושק לילך לבית אביך שהוא נביא ה' א"כ למה גנבת אלהי שאין לך צורך בו שם ומאחר שגנבת אלהי למה נחבאת לברוח טוב לך בביתי:
שלעת זקנותיך. כי רבקה שמתה כשהיה יעקב בדרך זה היתה בת קל"ז שנה ולבן גדול הימנה כמ"ש בנשואיה ויען לבן ובתואל: