פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק עב · פסקה א
חנוך לנער. פי' כמו ראובן בילדותו ששמר א"ע מן הגזל כדלקמן וכן בניו שהיה להם מקנה רב ואסור לגדל בהמה דקה בא"י ע"כ בקשו נחלתם במקום מרעה במדבר וע' קהלת רבתי בפ' ונתתי את לבי ובפסוק ראיתי את כל הענין וכ"ה בילקוט כאן (ע' רד"ל):
שבעים בלחם נשכרו. במד"ש פ"ה ר"א בר' יוסי פתר קרייה באמהות וכו' עד עקרה לאה שהיתה עקורה מן בית ילדה שבעה ובילקוט כאן ושם הגי' עקרה וכמש"ל ר"פ ע"א שלאה היתה ג"כ עקרה אבל גי' שבכאן עקרת הבית צ"ע שהרי לעיל פס"א ס"ב שרחל עיקרה של בית וע' מ"כ: