פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק עא · פסקה ב
ד"א סומך ה'. פי' ד"א וירא ה' כי שנואה לאה הה"ד סומך ה' וגו':
כמעשה השנואים. שרימתה את יעקב ודרש מדלא אמר כי שנאה יעקב אלא שנואה סתם:
שהיתה אמורה. וכמש"ל פס"ז ס"ז אמורה הייתי להנשא עמש"ש ומ"ש שהיתה אומרת פי' שהיתה חושבת שכן יהיה. וע"ל שם סט"ז שהיו אומרים כך היו התנאים וכן גי' אמודה פי' שאמדו ושיערו כן:
מאחורי הקוריס. ע' מ"כ וע' מדרש אסתר פסוק ביום השביעי ומש"ש וע"ל ר"פ מ"ט וד"ר פ"ז סי"א ומש"ש בשם מ"ע:
רוב מסובין. פי' רוב המסובין בשולחן יעקב וגי' הילקוט אעפ"כ עושין את רחל עיקר:
תלויים ברחל. ע' לעיל פ"ע ס"כ לקמן פפ"ב סי' י' מדרש רות פסוק ויאמר כל העם וע' מדרש תהלים פ' פלגי מים מז' קי"ט שהנביאים ג"כ נקראו על שמה: