פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק סה · פסקה טו
משל לקווץ וקרח. ושעיר וחלק כפשוטו בעל שער וחלק משער:
ואפי' ברכה אחת. אותה ברכה הראויה לי שיתן לי עכ"פ בסוף היינו מ"ש כשהלך אצל לבן ואל שדי גו' ויתן לך את ברכת אברהם. שברכות הראשונות בעוה"ז והאחרונות לעוה"ב כמ"ש בפר"א פ' ל"ה והנה הסכים יצחק שברכת אברהם יהיו שייכים ליעקב היינו התורה והעוה"ב. אך ברכת דגן וטל רצה ליתן לאחיו וז"ש אם אקח ברכת העוה"ז חוששני שבסוף לא יתן לי כלום גם אותה ברכה שהאציל לי:
אדם שחטא. ע"ל פ"ס ס"ס י"ג ברכת אובד עלי תבוא:
עלי ליכנס. עלי להסיר קללתך ובאיזה אופן אלא שאכנס ליצחק להודיעו שיעקב ראוי לברכה ע' פס"ג סי' יו"ד: