פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק סג · פסקה יב
אתה מוצא אברהם. ע' כ"ז תנחומא תצא סי' ד' ופסיקתא שם:
ויצחק חי ק"פ. פי' שהדורות היו פוחתים והולכים מנח עד האבות ולמה נתקצרו שנות אברהם משנות יצחק:
ב' עבירות. ע' שמ"ר רפ"א ה' עבירות ויתורץ בדברי התנחומא שאעתיק בסמוך:
אם גנבים וגו'. וס"ד איך נדמתה פי' שדימוהו לגנבים שגנב כמוהם. וז"ל התנחומא תצא ובתוך ה' שנים אלו שנמנעו מחיי אברהם עבר ב' עבירות קשות כו' ע"ש. ובפסיקתא פמ"ב סי' ד' איתא שביום שעבר מת אברהם ע"ש:
בשלום. תקבר בשיבה טובה ע"ל פ"ל סי' ד' בישרו שישמעאל יעשה תשובה וז"ש כאן זהו שיבה טובה והוא רואה לבן בנו כו'. אבל יצחק ורבקה לא הובטחו בזה. ומ"ש עובד כוכבים כמש"ל סי' יו"ד וזה הולך לבתי עבודת כוכבים:
כי טוב חסדך מחיים. כמ"ש רבקה קצתי בחיי וגו' למה לי חיים. והיינו החסד שימות ולא יראה ברעה וע' תנחומא. וע"ל פס"ה סי' יו"ד ותכהין עיניו:
פער פיו. במד"ר פס"א סי' כ' ופסיקתא פט"ז ובתנחומא פינחס סי' י"ג ושם הגי' ר' יצחק בר זעירא:
אין אובסין. שבת קנ"ה דהלעטה שייך בגמל ולא בב"א:
מיניה ומן פטרוניה. שמ"ר פט"ו וש"נ: