פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק סא · פסקה ד
ורב אמר. בתנחומא הגירסא רבי אומר ובילקוט ר' יהודה אומר. ור"נ בר פלוגתיה דר' יהודה וע"ל פ"ס סי' י"ד מנין לו:
מקוטרת מצות ומע"ט. כמ"ש סי' ב' מריח מים:
בעודנו חי. וכמ"ש פ"ס ס"ס י"ד. שעיקר ראיות ר' יהודה ממ"ש ויצחק בא מבא באר לחי. וכן רמוז כאן במ"ש בעודנו חי ע"פ גז"ש מן לחי רואי:
חותם גנזכה. ע' לשון התנחומא ורמוז לעיל פנ"ג סי' י"ד לודי ספרת:
בר קפרא. ע' ד"ר פ"א סי' י"ג. ומ"ש ושתי תאומותיו. לעיל פכ"ב סי' ב' וש"נ:
ער עיקר. שהיה בכור. ומת בלא בנים:
עשרה ב"ד. צ"ע מנ"ל על עשרה ב"ד ובכתוב יש ראיה על ב' ב"ד כמ"ש ער אבי לכה ולעדן אבי מרשה. ודרשו ברות רפ"ב אב"ד של לכה ואב"ד של מרשה. וע' מש"ש: