פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק ס · פסקה טו
לכך שאלה. דאל"כ וכי דרכה של רבקה לשאול על אנשים. וכמ"ש מדרש שמואל פר' י"ג אצל בנות העיר עם שאול. ומ"ש ידו שטוחה שדורש מ"ש לשוח מענין תפלה וכמ"ש ובפרישכם כפיכם וכדומה:
אתרכינת. שפי' הטיה לצד ולא נפילה ממש מעל הגמל הגבוה והראיה מפסוק כי יפול לא יוטל שפי' ג"כ שאפילו יטה לפול לא יוטל ויושלך לארץ. כי ה' סומך ידו. והמדרש פי' תחלה למה שאלה עליו ואח"כ על פסוק ותפול שדורש ע"פ מדה ל"א שתחלה שאלה וכשהודיע לה אז נפלה לכבוד יצחק ולא להיפך וכ"ה בהפי' אב"ע ותאמר וכבר אמרה קודם שנפלה:
הדור. שהיה יפה תואר כיוסף ע"פ גז"ש שכאן כתוב מי האיש הלזה וגו' כמ"ש כאן וע' באג"ב פרק מ' באריכות וכמ"ש מדרש תהלים סוף מזמור צ' והדרך על בניהם זה יצחק ורבקה בשעה שעקדו נצנצה עליו מזיו השכינה וכו':
הלזה אלון זה. שהיל"ל מי זה ע"כ דורש נוטריקון הלזה ובחילוף ה' בא' באחה"ע כאלו כתוב אל זה פי' לא זה כ"א אחר וכמ"ש מ"כ בשם רש"י. וכמ"ש לקמן סוף פר' פ"א:
דברי שבח. וזהו אשר עשה אשר תקן ולא גלה לו מה שרצו לעכב ושניגף בתואל וכדומה: