פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק נח · פסקה א
בת כ' כו'. בילקוט תהלים ל"ז הגי' בת ק' כבת כ' לנוי ובת כ' כבת ז' לחטא. וגי' זו עיקר. ויופי האדם בבן כ' כמ"ש לעיל פר' י"ד ר"ס ז' אדם וחוה כבני כ' שנה נבראו. והנה שרה בת צ' נלקחה מאבימלך ומה גם אחרי שחזרה לנערותה. ומ"ש ימי פי' השנים כמו ימים תהיה גאולתו וכדומה. ומ"ש תמימים כמ"ש את מספר ימיך אמלא. ונראה שמ"ש בת כ' כבת ז' כו' צ"ל אחר מ"ש ד"א זו שרה. ותחלה דרש יודע ה' על סתם צדיקים ואח"כ ביחוד על שרה (וכ"כ היפ"ת) ועי' לקמן ריש פר' ס"ב ור"פ ס"ד בא"א:
כהדא עגלתא. כפול לקמן סי' ב'. וכאן אין לו באור וצ"ע: