פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק נא · פסקה ט
לעולם אין האשה. פסיקתא פמ"ב סי' ג' לעיל פמ"ה סימן ד' ושם מבואר:
כל מי שהוא להוט. לעיל פמ"א ריש סימן ז' ושם מבואר:
א"א יודעים. ע"פ מדה י"ז:
יבקש נפרד. זהו לוט כמ"ש הפרד נא מעלי וכתיב אחרי הפרד לוט מעמו שהוא בקש תאוה כמ"ש לעיל פמ"א סי' ז' וישא לוט וגו' שבקש להפרד מאברהם בעבור התאוה. א"כ גם כאן במערה הוא נתאוה לבנותיו:
שאין כל שבת ושבת. ע' בהגהות רד"ל גם בילקוט כאן נכתב בצדו נ"א בכל שנה ושנה:
התגלעו אכ"כ. בילקוט משלי י"ח הגי' יתגלעו אכ"כ. ופי' בכל תושיה בכל מקום שקורין התורה בבכ"נ ובבמ"ד יתגלע ויתרחק גלע כמו געל בהפוך אותיות: