פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק מח · פסקה טו
ארשב"א. לקמן פר' ע"ח סימן ט' עי' במ"ר פר' ג' סימן י"ג וש"נ. ועיין ב"מ דף פ"ז:
כתב רבה. שהאותיות הבלתי מנוקדות רבים על המנוקדות. וניקוד אות אחת לרמוז על איזה דבר ודורש התיבה כולה כאלו לא היתה מנוקדת. אך כשרבו המנוקדות אז מורה שעיקר התיבה כפי הניקוד. וכמו שפירש ר' עזריה ששאל לשניהם שאלו לאברהם על שרה כפי הפשט ושאלו לשרה על אברהם כפי הניקוד. ועי' יד"מ:
אבודין. ע"י סיסרא: