פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק מז · פסקה א
אשת חיל עטרת בעלה. עי' לעיל ריש פר' מ"ה. לקמן פרשה נ"ב סוף סימן ה' ילקוט כאן וילקוט משלי י"ב. ובמדרש משלי ל"א ששרה נקראת אשת חיל ובעלה נתעטר בה ועי' מ"כ בשם רש"י. כמ"ש לעיל פר' מ"ו סימן ז' עי' מש"ש. וכן הוא במדבר רבה פרשה י"ח סימן כ"א עיין שם:
בכל מקום האיש גוזר. כמ"ש להיות כל איש שורר בביתו:
יו"ד שנטל. שמ"ר פרשה ו' סימן א' וש"נ:
שאני קטנה שבאותיות. ואין זה כבודה של שרה. אך מאחר שכבר זכיתי מקומי. מעלין בקודש ואין מורידין. והשיב לה שכן יעשה שיעלה אותה להיות בראש שם של זכר של גדול העולם:
שרה לעצמה. בגמרא סוף פרק א' דברכות הגי' שרה לאומתה וכצ"ל ומאחר שאברהם היה תחלה אב לארם וכן שרה. וכן הגירסא במדרש שעם יפ"ת: