פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק מד · פסקה כב
ר' יודן וריב"ז ור"ע. צ"ע דהתחיל בתלת וסיים בתרתי שלא הביא אלא ב' דעות. ועוד שמקדים ר' יודן שהוא אמורא לריב"ז ור"ע שהיו תנאי קדמאי על כן בהכרח לומר שהכוונה שר' יודן היה שונה שריב"ז ור"ע פליגי בזה וצ"ל ר' יודן אמר. ריב"ז ור"ע. (וכמ"ש לקמן ר"ב אמר ר"א וריב"ח) וכאן פליגי במ"ש ביום ההוא כרת ה' את וכו' היינו ככל המבואר בסימן הקודם על הד' גליות וזהו בעוה"ז עד ימות המשיח ומר סבר דמ"ש ביום ההוא ע"פ גז"ש כמ"ש ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד היינו לעוה"ב. והפלוגתא שהביא ר' יודן בשם תנאי הביא ר' ברכיה בשם אמוראי: