פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק מד · פסקה יא
ה' אליו. עי. מ"כ ודבר ה' פירושו על ידי מלאך. שאינו דומה למ"ש ויאמר ה' וידבר ה' לרבות ד' דיבורים. א' ה' אליו לאמר ב' דבר ג' הנה ד' והנה הרי דבור אחר דיבור ומלאך אחר מלאך להודיע שהיה הדבר בהסכם כל ב"ד של מעלה וכמ"ש בהדיא ד"ר פר' ב' סימן ז' עמש"ש ותבין כאן. ומ"ש ה' אליו לאמר. משמע שהש"י בעצמו דיבר וזהו אני וג' מלאכים:
ר"ה ור"א בשם ריב"ז. אולי הכוונה שיש שונים שר"י ור"א אמרו כך בשם ריב"ז ויש שונים שר"ה ור"א אמרו כך בשם ריב"ז:
והנה ה' בא ודיבר עמו. דורש שאין לרבות דיבור מלאכים במקום דיבור ה' כדרך שאמרו את ה' אלהיך תירא מה את מרבה ובהכרח שהש"י בעצמו דיבר עמו ולמוד מענינו כמ"ש אני ה' אשר הוצאתיך מאור וגו'. ובהכרח שמ"ש והנה דבר ה' ג"כ הש"י וכאלו כתוב והנה דיבר ה' אליו. ומ"ש בא. כי תחלה כתיב. היה דבר ה' אל אברהם במחזה ואחר כך אומר שהש"י דיבר עמו הוסיף תיבת בא ע"פ מדה ט':