פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק מ · פסקה א
כתיב הנה עין ה'. הוקשה לו מ"ש ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה וכו' מאחר שצווהו הש"י תחלה שילך לארץ כנען איך היה רשאי לצאת ממנה ברעב. גם בפסוק זה הנה עין ה' אל יראיו הוקשה לו למה פרט דווקא שני דברים אלו להצילם ממות ולהחיותם ברעב. על כן דורש שפסוק זה הנה עין ה' ע"פ גז"ש מדבר באברהם שכמו שהיתה עין השגחתו עליו בדיבור מאתו יתברך להצילו ממות מיד נמרוד וכמ"ש אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים ואח"כ אמר לו לך לך מארצך וכו' כן בשעת הרעב אמר לו ג"כ שילך למצרים להנצל מהרעב ע"כ פרט להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב וגם בכוונה להביאו לנסיון עם שרה. ומ"ש יראיו לשון רבים שכולל גס שרה עמו:
למיחלים לחסדו. תיריץ הלשון למיחלים לחסדו זה אברהם שנאמר חסד לאברהם: