פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק לד · פסקה ג
ר' יודן. דורש ד"א על פסוק צא מן התיבה. עי' לקמן סוף פר' ס"ז ג"כ ר' יודן בשם ר' איבו. ועי' ילקוט משלי י"ב:
ממרד שמרדו. שאין פשע אלא מרד. ע' במ"ר ריש פר' י"ח אח נפשע וכו' ופשע שלהם על ידי שפתים שנאמר ויאמרו לאל סור ממנו. ע' סנהדרין ק"ח ועי' שמ"ר פר' ל' סימן י"ג וכן מצאתי בילקוט משלי הנ"ל ובאגדת בראשית סוף פרק ז':
ויצא מצרה. שהיה בתוך הצרה ויצא ממנה. וגם ביציאתו הראה צדקתו שלא יצא עד שאמר לו הקב"ה צא: