פירוש מהרז״ו על בראשית רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק לב · פסקה י
והמים גברו מאד. וס"ד ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. ועל זה הביא המעשה של ר"י וכמפורש לקמן בסמוך:
ר' יונתן סליק. ד"ר פר' ג' סימן ו' המעשה וש"נ וע' לקמן פר' פ"א סימן ג' ריש המעשה אך סופו באופן אחר:
קלקלתא. פי' מקולקלת וחריבה. ולקמן פר' ל"ג סימן א' קילקלתא זבנית שפירושו בית אשפה ושם קילקלתא ביו"ד:
דלא טף. כמ"ש יחזקאל כ"ב את ארץ לא מטוהרה ולא גושמה ביום זעם. וכן הוא בויק"ר פר' ל"א סי' י"א שי"ר פסוק הנך יפה א' ופסוק הנך יפה ב':
ולא השיבו לשעה. פי' שבשעה זו נעלם ממנו ולא היה לו פנאי להשיב ולהתישב בדבר:
לא יהיה בך עקר. מן התשובה. כן הוא בד"ר שם פר' ג'. ופי' להשיב תשובה לשואל דבר נגד התורה:
בבהמות שלכם. שם ושם הגירסא בבהמין שבכם והם בחמרין מנהיגי הבהמות בדרך שאינן בני תורה:
הה"ד כל כלי יוצר. כתב היד"מ שהוא ט"ס. וצ"ל והדין קרא ונכון הוא שהרי הוא פסוק הג' שאמר שקרא עליו ג' מקראות. ועי' פר"א פרק כ"ג שדורש שם ב' כתובים מכחישים דכאן אמר ויכוסו כל ההרים ושם כתוב ולא גושמה ביום זעם והכריע שהגשם לא ירד בה אך כשנתרבו המים נתכנסו שם ג"כ: