פירוש מהרז״ו על במדבר רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק כב · פסקה ו
כתיב ביהושע. תנחומא בסי' הנ"ל:
ק"כ שנה. כמ"ש בסוף התורה ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו ויהושע כתוב עליו בסוף ספר יהושע וימת יהושע בן מאה ועשר שנה:
לא אמר הדבר. כמ"ש לעיל סי' ב' ובתנחומא הגירסא לא אמר מחר אני מת מה יועיל הדבר:
כשם שעשה משה רבינו. ודעת יהושע היה שיותר היה טוב אריכת חיי משה כל מה דאפשר ולאחר נקמת מדין וכן היה סבור על עצמו שיותר טוב שיאריך ימים שכל זמן שהיה יהושע חי לא חטאו ישראל וכמפורש בסוף יהושע ויעבוד ישראל את ה' כל ימי יהושע:
ימים רבים. והלא הימים ידועים שבע שנים שכבשו ושבע שנים שחלקו ולמה אמר ימים רבים והיל"ל שבע שנים אלא לדרוש שהיה אפשר לו לקצרם ולמעטם ועשה אותם רבים וע"כ נתמעטו חייו: