פירוש מהרז״ו על במדבר רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק ד · פסקה טז
בהיכל. כדלעיל בב' סימנים הקודמים:
אשר ישרתו וגו' בם בקודש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט:
כף לקטורת סמים. בכלל זה בזך ומטוטלת וכסוי המבוארים במסכת תמיד ובכלל המחתה מחתה שלוקח גחלים מן המזבח ומחתה אחרת שמערה בה הגחלים ומכניס להיכל ומחתה אחרת שמכניס ביום הכפורים כמבואר ביומא פר' ד' משנה ד':
זה היה מזבח הזהב. לפי שרוצה להתחיל במזבח הנחושת חותם דבריו שלא לערב הענינים: