פירוש מהרז״ו על במדבר רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרק ד · פסקה ג
תמן תנינן. שבת קל"ה לעיל פר' ג' סוף סי' ח':
מנין לנולד בז'. ב"ר פר' י"ד סי' ב' ופי' בערוך ערך זיטא הובא במ"כ שם:
רשב"ג וכו' למה. למה סובר כן ומה טעמו ותירץ שסמכה דעתו וכו':
ושא את מספר. בתיבת ושא ב' משמעות כמ"ש לעיל פר' א' סי' י"א ותלוי ראש היינו גדולה כמ"ש לעיל פר' א' סוף סי' ה' ומ"ש חייבים ג"כ בלשון שא שהוא לשון חיוב כמ"ש שמ"ר פר' ל"ט בהדיא: