פירוש מהרז״ו על אסתר רבה· רבי זאב וולף [מהרז"ו] איינהורן
פרשה ד · פסקה ז
בלא דדין הוית צריכה. שלפי הפשט היה עונשה על חטא זה כי יצא דבר המלכה וכו' אך האמת שמן השמים שיצא כבר הגיע סוף ענשה של מפלת בבל כמ"ש לעיל סוף פסוק גם ושתי והמציא השי"ת לה סבה זו. ואולי דורש א"ת יֵצֵא אלא יָצָא: