אור ברסלב
פירוש הפלאה על הגדה של פסח מגיד › מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

פירוש הפלאה על הגדה של פסח· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

מגיד · מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

יכול מראש חודש

פסקה ג

בארץ לא להם כו׳. יש לפרש היינו שלא נצטער אברהם שיהיו האומות משעבדים בבניו כי באמת אמרו רז״ל דלמה נקרא שמה פיתום שכל מה שעשו פי תהום כו׳ ז״ש בארץ לא להם לאומות הנאה בעבודתם ואפ״ה יצאו ברכוש גדול וגם עוד יש לפרש לא להם ירמוז על מ״ש חז״ל וגם את הגוי ארבע גליות ומצינו ביצחק שקרא שתי גליות וגם יעקב קרא שתי גליות רמז על ארבע גליות ומצינו ביצחק שאמר ויהי אחרי מות אברהם וישב באר לחי רואי ונאמר עוד ויהי רעב בארץ וילך יצחק אל אבימלך וגומר וכן יעקב אמר עם לבן גרתי לכך קרא מצרים כל הגליות וזה נרמז בר״ת ל״א ״ל״ה״ם לח״י רוא״י אבימלך לבן הארמי מצרים עוד י״ל בארץ לא להם כי הענין איזה עשיר השמח בחלקו כי זה הוא סימן שהוא שלו אם הוא שמח בו אבל אם יתאוה עוד שהוא ענין מפני שאין לו האמנה ה׳ ואז אפילו זהו שבידו אינו שלו כי הבטחון בה׳ הוא השמירה וכיון שאינו שלו הוא מתאוה כשיעור הסך שבידו שרואה כמ״ש שהיצה״ר שולט בזה שעיניו רואות ולו חכמה ישכון היה מתאוה שזה שבידו יהא שלו וכמ״ש הפייטן זה שיש לו אינו שלו ושאינו שלו למה הוא לו והנה נחלת א״י הוא נקרא נחלת יעקב שאין לו מצרים וארץ מצרים להיפוך א״כ נקרא ארץ לא להם וכיון שחטא אברהם בחלקו במ״ש במה אדע ולא שמח בו כך היה מדתו ומ״ש כי לא שלם עון וגומר ענינו שאמר ולא ביושר לבבך וגומר כי ברשעת הגוים וגומר וז״ש כיון שלא בא מצד האמונתך ע״כ בא ברשעת הגוים ועדיין לא שלם עון האמורי גם י״ל ענין ה{שילים} בצאת ממנו הניצוצות הקדושות כמבואר בכמה מקומות וכיון שחטא במה אדע נתחזק כח כאומות שבא״י ולא נשלם והבן ומ״ש וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי איתא במדרש דן אנכי בשתי אותיות אלו יש לפרש מפני שאמר תחלה ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם למעלה ועבדום ועינו ואתם ארבע מאות שנה והיינו שבין הגרות משנולד יצחק ובין העבדות והעינוי היה בין הכל ת׳ שנה והענין העבדות והעינוי היינו שבתחלה עבדו בהם בפה רך כמ״ש חז״ל ואח״כ מלידת מרים היה קישוי השעבוד משך פ״ו שנה ועפ״ז יש לפרש מ״ש הכתוב בפ׳ וארא וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה׳ וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה׳ לא נודעתי להם שהענין הוא שהקב״ה ברחמיו קרא שמו על עמו ישראל כמ״ש בכל צרתם לא צר שבהיותם בגלות נקרא שמו אלקים ע״ש מדת הדין וכשיגאלו נקרא שמו שם הוי״ה שהוא מורה על חסד כמ״ש חז״ל שז״ש פרעה אשר אשמע בקולו שלא האמין השם הוי״ה בהיותם בגלות מצרים וי״ל שהענין בבחינת אלקים שהוא בגימטריא פ״ו כמנין קושי השעבוד שהיה פ״ו שנים ומלידת יצחק עד קושי השעבוד היה שי״ד שנים קרא שמו אל שדי שאל הוא חסד שהיה בחסד כמנין שי״ד שנים וז״ש הכתוב כי גר יהיה זרעך היא עד מיתת יוסף שלא היה להם אלא גרות ואמר ועבדום שהוא ממיתת יוסף עד לידת מרים היה בבחינת עבדות לבד ומלידת מרים ואילך אמר ועינו אותם ובין הכל היה ת׳ שנה ובזה יש לתרץ קו׳ המפרשים כיון דק״ל בן נח נהרג על הגזל ולא ניתנה להשבון כתבו התוס׳ במסכת ע״ז דהטעם משום דהוי מיתה וממון אלמא דאפילו ב״נ אינו חייב מיתה וממון ולמה במצרים נתחייבו מיתה עליהם ונתחייבו ממון ג״כ בשכר השיעבוד ולפי מ״ש י״ל שהמיתה נתחייבו על קושי השעבוד שהיה בע״כ אבל העבדות שהיה בפה רך לא נתחייבו מיתה אלא ממון וכיון שאינם באים כא׳ שפיר נתחייבו מיתה וממון והיינו דקאמר קרא לאחר שפרט שלשה שמנים אלו אמר וגם את הגוי אשר יעבודו ר״ל שהיו בבחינת עבדות ידון אותם כי יצאו ברכוש גדול שכר העבודה והנה משך הזמן הזה שהוא ממיתת יוסף הוא נ״ד שנים שהרי יוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה ואח״כ ז׳ שני השבע ושתי שנים רעב ובשנה השלישית באו למצרים הרי יוסף ארבעים נמצא יוסף חי ק״י שנים עד לידת מרים שהיה כבר שבעים שנה בגלות משעה שמת יוסף נשאר נ״ד שנים ונרמז בשתי אותיות של דן וז״פ:

תוכן העניינים

פירוש הפלאה על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה