פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף מז:
מאן דאמר לא זכה כו' הנה לפי' רש"י ז"ל הא דמסיק לקמן בברייתא מתה אביה יורשה היינו כרבנן דאף מן האירוסין פליג ר' נתן ולשיטת ר"ת דפירש דבנשואין פליגי א"כ אתיא ברייתא דלקמן דמתה אביה יורשה היינו כר' נתן דלרבנן אפילו מן הנשואין נמי לא ירית בעלה והתם קתני דירית אלא כר' נתן מוקמינן לה ומיהו מהאירוסין לא ירית לה כמו שהיא לא תטול תוספת כתובה דדי לנו באשה משום חיבת חופה כמ"ש התוספת ומיהו בבעל אי איכא אומדנא אחרינא אזלינן בתרי' מדידיה לדידה ודברי מהרש"א ז"ל בזה צ"ע:
שוב מצאתי במהר"ם שיף ז"ל ובספר פני יהושע שכתב כן אמנם לפי מה דהוה ס"ד וכן הילכתא לשיטת ר"ת ז"ל דפליגי בדר"א ורבנן א"כ לר' נתן דלא אזיל בתר אומדנא כמו התם א"כ אף באירוסין נמי דידיה הוה כיון שלא אזיל בתר אומדנא ואם נאמר כמה שכתבו התוספת דיבואו מבית בעלה והא לא באו ולכך לא זכה מן האירוסין גם לר' נתן לא ידעתי א"כ מן הנשואין אמאי זכה לר"נ כל זמן שהכתובה בבית אביה כדקתני ברייתא לקמן וצריך לומר דמ"מ אין יורש אשתו ארוסה דבזה עדיפא דידה מדידיה וצ"ע ודוק: