אור ברסלב

פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים

דף מ.

דף לט:

בתוספת בד"ה ניתי עשה ונדחה ל"ק לאו אשאינה ראויה לבוא בקהל פריך האיכא עשה ול"ת כו' וא"ת אמאי פריך והא מיעט קרא כו' עכ"ל הרצון בזה דאי נימא אשאינה ראויה לבוא בקהל פריך א"ש דלא מיעט קרא כיון דבשעת נשואין היתה ראוי' לו לא ממעט מקרא דולו תהיה לאשה כמה שכתב הריטב"א ז"ל אבל דא"כ לא פריך כלום דהוה עשה ולא תעשה וע"כ אנמצא בה דבר ערוה והוקשו להם שפיר דהא מיעט קרא. ובזה יתישב נמי אימא דאנמצא בה דבר ערוה פריך דליכא כי אם עשה דמיירי שזינתה עם זה בעודה תחת ארוס הראשון שלא כדרכה דיש לה קנס כמ"ש לעיל וליכא כי אם עשה דונטמאה כמו שכתבו התוספת ביבמות (דף ג' ע"ב) דלא יוכל בעלה הראשון היינו בעל אבל בועל עשה הוא דאיכא ועשה כזה דחי אותו עשה דקום ועשה כמ"ש בספר פני יהושע כאן דעשה הבא מכלל לאו ודאי דעשה גמורה דקום ועשה יכול לדחות אותו והבאתיו לעיל א"כ פריך שפיר ליתי וידחה כו' אלא דאי הכי הוה לא מקשה מידי כיון דבתחלת נשואין לא היתה ראוי' לו ודאי דנתמעט מקרא דולו תהיה לאשה אלא ע"כ דפריך אנמצא בה דבר ערוה וכגון שזינתה תחתיו כו' ואף דלישנא דתלמודא דאמר ניתי עשה וידחה לא תעשה משמע ל"ת ממש אפשר דלאו הבא מכלל עשה נמי קרי ליה ל"ת ומיהו אמתני' ודאי דהא דנתן טעם שנאמר ולו תהיה לאשה ודאי דלא קשיא דאיכא למימר דקאי אסוטה ולבועל והריטב"א ז"ל כתב וזה לשונו ויש מפרשים דאנמצא בה דבר ערוה פריך דלא מיעט מקרא דולו תהיה לאשה אשה הראוי' לו דוקא אלא בתחלת נשואין ואינו יודע היאך יאמר זאת דאי לסוטה ולבעל הדרא קושין לדוכתיה דהוה עשה ולא תעשה כמ"ש התוספת ואם נאמר לבועל דליכא כי אם עשה ועשה כזה יכול לדחות אותו עשה דקום ועשה זה מיקרי אינה ראוי' לו בתחלת נשואין וממועט מקרא דולו תהיה לאשה כמ"ש בסמוך והנה היה נראה לומר לפי סברת פני יהושע דכיון דלאו הבא מכלל עשה לא עדיף מלאו גמור א"כ הוא הדין בלאו ועשה כזה נמי מצי לדחות אותו עשה דקום ועשה אם נאמר כמו שכתבו התוספת בנזיר דעשה יכול לדחות שני לאוין אלא דזה ודאי ליתא דאל"כ תקשה הך סוגיא דיבמות (דף כ') דקאמר בשלמא מן הנשואין דלא אתי עשה ודחי ל"ת כו' דמן התורה אינה ראויה ליבום ואמאי לידחי אלא דע"כ דשאני הכי דעשה ול"ת כזו ודאי דלא דחי א"כ תקשה זאת. אמנם בהא דאמר במתני' שנא' ולו תהיה לאשה אפשר דאצטריך נמי האי טעמא אנמצא בה דבר ערוה דנהי דאית ביה עשה ולא תעשה ובלא"ה לא מצי דחי מ"מ נ"מ במה שאמר ולו תהיה לאשה דאי משום דאין דחי א"כ הל"ת כמאן דליתי' דמי דעשה יכול לדחות אותו אם נאמר כסברת הר"ר יוסף מירושלים שהביאו התוס' בקדושין (דף ל"ב ע"א) גבי מצות עשה שהזמן גרמא שכתב דלאו ועשה דחי עשה הלאו ועיין בפסחים בפרק אלו עוברין גבי יש חורש תלם אחד ובחולין (דף ק"מ ע"א) גבי שלח תשלח לדבר מצוה ובמשנה למלך הלכות שופר יע"ש היטב וא"כ ודאי דאי מטעם שאין יכול לדחות אם עבר ונשאה ודאי דלא לקי משא"כ לטעמא שנאמר ולו תהיה לאשה אשה הראוי' לו לקי עליה שפיר ואפשר להעמיס פי' זה בגמרא דקשיא ליה למה לי טעמא דלו תהיה לאשה תיפוק ליה דבלאו הכי לא דחי עשה ולא תעשה אלא ע"כ מהאי טעמא דלא ללקי עליה ודאי דלו תהיה לאשה מיותר הוא דלא נימא דדחי עשה לל"ת היינו אשה שאינה ראויה לבוא בקהל אלא דפריך אנמצא בה דבר ערוה ע"כ דלו תהיה לאשה משמע מדעתה א"כ אי אמרה לא בעינא ליה כו' ושפיר לקי עליה ופריך כל זמן דלא אמרה לידחי כו' ולא ללקי עליה ומשני כו' כמ"ש התוספת ודוק היטב:

בא"ד וא"ת כו' בספר פני יהושע כתב דמכאן מוכח דעשה כזה כו' והבאתיו לעיל בסמוך עיקר ראייתו דתירצו התוספת אחייבי כריתות ולא נקטו נמי בדבריהם חייבי עשה ג"כ אלא שמע מיניה כו' ואין זה הוכחה גדולה דאפשר דהתוספת חדא מיניה נקטי כו' ודו"ק ונעל"ד:

תוכן העניינים

פורת יוסף על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה