פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף לח:
ור"י הגלילי האי סברא מנא ליה במהר"ם שיף ז"ל הקשה דאימא אף דלית ליה הפנאה יליף ג"ש ותירץ דלר"ע דברייתא קמסיק עכ"ל פי' דבריו לשיטת התוס' דודאי בלא שום הפנאה לא היינו למידין ג"ש כלל דאיכא למיפרך מה לאונס שכן נותן את הצער ושותה בעציצו כמה שכתב מהרש"א ז"ל יע"ש אלא מדשינה למיכתב אשר לא אורסה בשינוי לשון כיון דפשטיה דקרא למעט ארוסה דלא נימא דמיקטל ומשלם ע"כ לג"ש א"ש משא"כ לר"י הגלילי דאי ס"ל א"כ מנא ליה למידק דנערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס כיון דע"כ פשטיה דקרא אשר לא ארוסה דאי אשר לא אורסה א"כ ג"ש מנא ליה משא"כ לר"ע דמתני' ע"כ אף דלא אייתר כלל ילפינן ג"ש דלר"ע נמי אצטריך כפשטי' דנתארסה ונתגרשה לעצמה ע"כ דלא שייך הך פירכא דמה לאונס כו' כמה שכתב מהרש"א לא הוה קשיא ליה ולא מידי כו' כנ"ל כוונתו בזה. אמנם נראה לי דאמתני' נמי במאי פליגי אם לא כמ"ש לעיל דלר"י הגלילי כיון דאייתר ליה לגמרי ממעט להו וכמ"ש בספר פני יהושע נמי א"ש נמצינו למידין מכאן לר"ט דברייתא לכך שינה הכתוב אשר לא אורסה למילף ג"ש אבל לשיטת רש"י ז"ל שכתב דאי נמי לאו מופנה ע"כ כמ"ש דא"כ במאי פליגי ודוק: