פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף לא:
הבא על אחותו ורמינהו אלו הן הלוקין הבא על אחותו כו' עכ"ל הנה ר"י פירש דקושיא הוא על מתני' דהכי דהמקשה היה סבור דמילקא לקי ממונא לא משלם כמו דמצינו דסמיך ליה ארבעים יכנו כמו שאמר ר"י לקמן. ור"ת סובר דאמתני' דהכי לא קשיא דאימא ממון משלם כן היה סובר המקשה דגמר מעדים זוממין וחובל בחבירו אלא דאמתני' דמכות קשיא ליה והיינו כמ"ש בספר פני יהושע וכן כתב הריטב"א עלה דההיא וז"ל לא אמתני' דהכי קא קשיא ליה דהא רבי קרא אלא אמתני' דמכות קשיא כו' עכ"ל והיינו כמ"ש בספר פ"י דהמקשה היה סבור דממון משלם דאל"כ אין כאן קושיא דאימא הכי בלא אתרו ביה ולא רביי' קרא אלא היכא דלא אתרו ביה ומשום דלא תימא דבעינן אשה הראוי לו כו' אבל באתרו ביה דלוקה כו' אלא ע"כ דהמקשה היה סבור כו'. אמנם יקשה דא"כ מאי פריך אח"כ מנא ליה לעולא הא אלימא כו' א"כ לא קשיא מתחלה כלל הך דמכות כיון דאיהו סובר דמילקא לקי כו' אם לא שנאמר דמקשן אחר הוא אבל זה דוחק אמנם נראה לומר בזה לפי דבריו בסמוך שם בספר פני יהושע שכתב וז"ל דיש ליישב שיטת ר"ת דע"כ עולא לית ליה דריש לקיש דחייבי מלקות שוגגין פטורין מתשלומין דמכה מכה נימא דאתיא כתנא דלא דריש מכה מכה ואי דרשע רשע ע"כ עולא לא ס"ל לכ"ע רשע רשע מדאוקי פלוגתא דר"מ ורבנן במכות כו' וא"כ נילף ג"ש דהוא עדיף מבנין אב כו' עכ"ל יע"ש היטב וא"כ להמקשה דפריך למאן דאית ליה ג"ש דרשע רשע ודאי דלא תיקשי הך דהכא ואין חילוק בין אתרו ללא אתרו ביה אבל אמתני' דמכות קשיא ליה שפיר דאמאי לוקה דודאי תרי רשעות לא עבדינן ואי דלוקה ואין משלם הא התורה רבתה כו' ובזה יש ליישב דברי הריטב"א שכתב לאו אמתני' דהכי קשיא דהא רבי קרא ומאי בכך ודאי דלא רבי אלא בלא אתרו ביה וכך היה לו לכתוב דאימא דמתני' בלא אתרי ביה אלא לפי מ"ש א"ש דודאי המקשה היה סובר דמילקא לקי ממונא לא משלם אלא דהכי רבייה קרא דאין חילוק דחייבי מלקות שוגגין נמי פטורין אלא ההיא דמכות קשיא ליה ולקמן יבואר עוד מזה:
והנה הא דמקשה הך שתי משניות אהדדי היינו כמ"ש הריטב"א ז"ל דאי ר' יצחק קשיא רישא ואי רנב"ה קשיא אחותו ואי ר"מ קשיא בתו כמו שמסיק הגמרא לקמן (בדף ל"ה ע"ב) יע"ש ובריטב"א ולשיטת הר"מ דכל חייבי לאוין אינן לוקין עד שיקדש ויבעל על כרחך פריך הכי לאביי כמו שיתבאר לקמן (בדף ל"ה) דאיהו לית ליה הך דאל"כ אין כאן קושיא דאל"כ אימא מתני' ר"י דחייבי כריתות אינו בכלל מלקות ארבעים ורישא בממזרת נמי לא תיקשי ליה אלא לאביי פריך דאיהו אית ליה דחייבי לאוין בלא קידושין נמי לוקה כמו שיתבאר לקמן והר"מ פסק כרבא דהילכתא כוותי'. ובזה מ"ש בספר פני יהושע דמרישא אין קושיא דלשיטת הר"מ יע"ש וז"א דא"כ גם מסיפא אין קושיא דאימא ר"י דח"כ אין בכלל מלקות ארבעים כו' אלא דנקיט הבא על אחותו דהוא רישא דמתני' במכות כמ"ש התוס' ואמנם יצטרך ג"כ לקושי' דאי ר"י קשיא ממזרת ואי ר' נב"ה קשיא אחותו כו'. ואולי אפשר דקושית המקשן כאן מהבא על אחותו דלא נראה לו שתחלוק הך סתמא אסתמא דמכות וכעין זה כתבו התוס' בריש ג"ה דהקשו התוס' דלימא דאין איסור חל על איסור דאין נראה לו שתחלוק הך סתמא אסתמא דכריתות יע"ש וכהנה רבות ולא יצטרך לצירוף אי ר"י קשיא ממזרת והא דקאמר לקמן אי ר"י כו' היינו בדוחק ודוק לפענ"ד:
ובתוס' בד"ה ורמינהו כו' היינו לרבנן דפליגי עליה דר"מ וסברי דאין לוקה ומשלם ואי כר"נ קשיא נמי האי כו' כמ"ש הריטב"א ויש להקשות מ"ש הריטב"א שכתב דעיקר הקושיא אמאי דלוקה והיינו ההיא דמכות וכתב דאי ר"י כו' לא ידענא היאך יאמר זאת דהא מתני' דהתם על כרחך לא אתיא כר"י יע"ש. ועיין בספר פני יהושע שכתב לשיטת ר"י לא קשיא כלל מרישא אלא לשיטת ר"ת וא"ש לשיטת הר"מ ז"ל יע"ש היטב:
ומלבד זאת אני אומר לשיטת ר"ת וריטב"א דאמתני' דמכות קא קשיא ליה כנראה מדברי הריטב"א שם יע"ש אימא דמתני' דהתם אתיא כאידך תנאי דסבירא להו דאין משלם קנס אלא באשה הראויה לו ושפיר לקי עליה אלא דסתמא אסתמא פריך כמה שכתבתי לעיל דאין נראה לו שיחלוק הך סתמא אסתמא דמכות ודוק לפענ"ד: