פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף כד.
גמרא ת"ר אני כהן וחבירי כהן נאמן יש בכאן מחלוקת בין הפוסקים אי אמרינן דוקא בתרומה דרבנן עד אחד מהימן ולא בתרומה דאורייתא או אפילו בתרומה דאורייתא עד אחד מהימן עיין בתוספת י"ט והרמב"ם ס"ל דבתרומה דרבנן הוא דעד א' מהימן ולא בתרומה דאורייתא דמעלין מתרומה ליוחסין בתרומה דאורייתא וביוחסין בעינן שני עדים דאל"ה וודאי ע"א מהימן חוץ בדבר שבערוה דאין פחות משנים וכ"ש היכא דליכא חזקה לא לאיסורא ודעת החולקים סבירא להו דאין מעלין מתרומה ליוחסין אף בתרומה דאורייתא ובאבן העזר בסימן ג') יע"ש והא דקאמר במעלין מתרומה ליוחסין היינו בדרבנן ומכל מקום אף לדעת החולקים ואומרים בתרומה דאורייתא פליגי ר"י בתרומה דרבנן נמי סבירא ליה דלא מהימן אי משום דחייש לגומלין או דאף בתרומה דרבנן נמי מעלין ליוחסין ודוק:
ע"ש נשביתי וטהורה אני למה לי כו' משום דקא בעי למיתני סיפא ואם אחת מעידה לחברתה נאמנות כו' אף דאיכא ע"א בשבויה לאו כלום הוא. והש"ע בא"ה (סימן ז') כתב ואפילו היה עד אחד שמעיד שהיא שבויה נאמנת ובבית שמואל כתב דאפילו ע"א שמעיד שהיא טמאה נאמנת והיינו דכל דבר שבערוה אין פחות משנים ואין אשה נאסרת בעד אחד אלא ע"י קינוי וסתירה וע"א בטומאה ויבואר עוד לקמן מזה בעז"ה ועיין בפרש"י בד"ה איהו דאיכא עדים דפי' דאעידי שבויה קאי כו' ובאמת יש להקשות על הש"ע שכתב דע"א שאומר שבויה נאמנת ואמאי לא השמיענו רבותא טפי דאפילו בע"א שאומר נטמאה אפ"ה לא מהימן היכי שאיהי מכחישתו אבל יש לומר דזה רבותא טפי דאפילו שאין מכחשת העד אלא שאומרת שטהורה היא אפ"ה מהימנא דהוה אמינא דאינה נאמנת דכיון דלא מהימנא אלא מטעם מיגו והכי ליכא מיגו דלא מעיזה בפני העד כמו בנסכא דר' אבא בבבא בתרא דלא חשיב מיגו דאי בעי היה מכחיש העד אפ"ה כאן מהימנא והטעם דבשבויה הקילו משא"כ אי אומר העד שנטמאה והיא מכחישתו דודאי מהימנא דאית לה מיגו דבין כך ובין כך מעיזה. משא"כ גבי גירושין כהאי גוונא דע"א אומר שהיתה אשת איש והיא אומרת גרושה אני דאינה נאמנת דלית לה מיגו דאין מעיזה בפני העד דהוה איסור דאורייתא אם לא לאותן הסוברים דבנסכא דר"א הטעם דלא אמרינן מיגו דמחויב שבועה או ישבע או ישלם משא"כ כאן ועיין בבית שמואל (סימן קנ"ב) ולאותן היש אומרים תקשה אמאי קתני במתניתין ואם יש עדים אפילו בע"א נמי אינה נאמנת דהוה מיגו דהעזה ואפשר איידי דסיפא דשבויה נקיט לה ודוק לענ"ד: