פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף כא.
גמרא ודוקא אחספא אבל אמגילתא לא דילמא משכח אינש דלא מעלי וכתב עליו מאי דבעי כו' עכ"ל דלא תימא כ"ש אמגילתא וחספ' איצטריך לי' לומר אף דדב' שיכול להזדיף הוא אפילו הכי מקיימין עדות ממנו ועיין בסמ"ע (סימן מ"ו) מה שכתב שם ולכך אמר אבל אמגילתא לא והיינו דוקא בסופו אבל ארישא דמגילתא ליכא למיחש. ואין להקשות ומאי בכך אם ימצא אינש דלא מעלי כו' הא יכול לטעון פרעתי דיש לומר שמא ישכח ויטעון לא היו דברים מעולם והוחזק כפרן ואז אפילו בעדים אינו נאמן והוא הדין בשטר מכר או מתנה אף דיכול לטעון תנאי היה בינינו וזייפו והמכר או המתנה בטל מ"מ חיישינן שמא ישכח ויטעון לא היו דברים מעולם ויהא הוחזק כפרן ועיין ש"ך (סימן מ"ב סעיף קטן ב') שישב דברי מהרש"א ז"ל או שיכתוב עליו נאמנות ולא מצי תו למיטען פרעתי והש"ך כתב (בסימן מ"ב ס"ק ב') על דברי מהרש"א ז"ל דלא קשה מידי דיכתוב עליו שדי מכורה לך או שדי נתונה לך ויטעון לא היו דברים מעולם ויהא הוחזק כפרן. ובסימן (מ"ו) כתב דאיכא למימר דאחספא יזכור חתימתו שחתם בב"ד ויהיה נאמן במיגו דפרעתי עכ"ל. יש להקשות דניחוש שמא יתבענו על פה לויתי לך מנה או מכרתי כו' והלה יאמר לא לויתי ולא מכרתי ואחר כך יוציא זה כת"י ושוב אינו יכו' לטעון חתמתי בב"ד כדי להראות חתימתי בבי"ד במיגו דלית ליה כלל מיגו דפרעתי דכל האומר לא לויתי כאילו אומר לא פרעתי דמי כמה שכתב הוא בעצמו (בסימן מ"ב) דחיישינן שיאמר לא מכרתי כו' ומיהו התם אף שיראה לו הכת"י מיד לא מהימן אם טוען לא מכרתי אלא חתמתי בב"ד להראות חתימתי כו' במיגו דהיה תנאי כו' ולא נתקיים דיכתוב נאמנות:
ודע דמה שאמרו בגמרא דילמא משכח אינש דלא מעלי וכתב עליו מה דבעי כו' הוכיח אביו של הש"ך ז"ל (בסימן ס"ט) דחתימה בלא כתב אינו כלום דאל"כ דילמא משכח אינש וטען עליו מה דבעי יע"ש ומיהו במוציא כתב ידו חלק על חספא איכא למימר דילמא היה כתוב בו עסק אחר ומחק כיון דהוא דבר שיכול להזדייף ודוק לענ"ד: