אור ברסלב

פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים

דף יח:

דף יח.

גמרא לא שנו אלא שאמרו אנוסים היינו מחמת נפשות אבל אמרו אנוסים היינו מחמת ממון לא כו' ומשחק בקובי' שפי' רש"י ז"ל דוקא דלא חשיב גזל אלא פסולין מטעם שאין בקיאין בישובו של עולם כן כתב בספר פני יהושע ועיין בחושן המשפט מזה. במתניתין אמר נאמנין ואין נאמנין היינו דמגבינן ביה או קרעינן ליה. וכל זאת אי אמרינן דאינו חוזר ומגיד אפילו בשטר אבל אי בשטר חוזר ומגיד הא דאין נאמנין היינו דלא גבינן ביה ומיהו אין זה נכון דהא דאמרינן דאנוסים היינו מחמת נפשות דנאמנין היינו על כרחך דלא גבינן ולא קרעינן דתרי ותרי נינהו ועל כרחך הא דאמרינן מחמת ממון דאין נאמנים היינו דאין נאמנים כלל ומגבינן ביה כבשטרא מעליא דאין אדם משים עצמו רשע כו' ומה שהקשו התוספת אמתניתין דנאמנין ואמאי הא תרי ותרי נינהו כו' אפשר דנאמן דלא מגבינן ביה ולא קרעינן ליה אבל אברייתא דלקמן הוה להו להקשות דהתם אין יכולין למימר דלא מגבינן ביה ולא קרעינן ליה דבסיפא דקתני דאין נאמנין על כרחך דברישא דנאמנין היינו דקרעינן ליה ועיין במהר"ם שיף יע"ש שכתב דמצי להקשות מסיפא ורישא דברייתא יע"ש ולפי מה שכתבתי אמתני' ליכא להקשות שוב ראיתי למהר"ם שיף ז"ל שכתב לתירץ התוספת דהוה מיגו במקום עדים ולפי זה סיפא דקתני אין נאמנים היינו דלא קרעינן ליה כו' עכ"ל ולפי זה אתי שפיר דהתוספת מקשין לעיל להך תירוצא. אמנם כן דבריו צריכין ביאור דא"כ למה לשנוי דאין חוזר ומגיד ואף דבשטר יכול לחזור ולהעיד מ"מ תרי ותרי נינהו ואין נאמנים. אבל הוא ז"ל לשיטתם שכתב שם מקודם דלפי מה דסלקא דעתי' דאנוסים היינו מחמת נפשות לא תיקשי סיפא דברייתא דאין כתב ידם כו' נאמנין ואם כתב ידם יוצא ממקום אחר אין נאמנין ותירץ דכיון דחוזר ומגיד תו לא הוה תרי ותרי כלל שיכולין לחזור מעידותן הראשונה משא"כ באחריני עכ"ל וא"כ על כרחך צריך לומר כל כמיני' כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אמנם לפי מ"ש יש ליישב דלפי מה דהוה ס"ד הרישא דנאמנין דלא מגבינן ולא קרעינן ליה ועיין עוד לקמן מזה ודוק:

תוכן העניינים

פורת יוסף על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה