פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף יב:
מתניתין הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי והוא אומר לא כי כו' ר"ג ור"א אומרים נאמנת כו' עכ"ל אם נאמר דמתני' בכל גווני מיירי דעל כרחך בפחותה מג' לא מצינו לאוקמיה דא"כ עד שלא אורסה בתולי' חוזרין ובאשת כהן נמי לא מצינו לאוקמיה דא"כ מאי קאמר בגמ' העמד על חזקתה חזקת הגוף הא איכא נמי חזקת היתר לבעלה וחזקת ממון וחדא במקום תרתי לא אמרינן ומיהו ז"א דחזקת ממון כמאן דליתא דמי בהדי ברי ושמא דאל"כ באשת ישראל נוקמי' בחזקת כשרות לכהונה ואף אם נאמר דבכל גווני מיירי אפשר בטענת דמים שהוא טענה מבוררת שמביא המפה לב"ד ואין לומר שמא הטה דיש לומר דבודקין אותה ע"י חביות יין אם אין ריחה נודף הרי היא בתולה ואם לאו הדמים ראיה דאי אפשר למיפתח הפתח בלא דם וא"כ בודאי זינתה. וזה דלא כמה שכתבתי לעיל בסוגיא דמהו לבעול בתחלה בשבת:
אמנם מצאתי בתוספת ישנים דכתבו דאפשר למיפתח פתח בלא דם וא"כ צריך לומר כמ"ש הם דדם נמי אין ריחה נודף יע"ש בתוספת ישנים וא"כ יש בדיקה ע"י חביות ואף שכתבתי לעיל דדמים לחוד ראי' ואמאי נימא שמא הטה ואפילו בבליים שאין בקיאין בהטיה מ"מ אפשר דאירע כן כמה שכתב בספר פני יהושע ועוד מדסתם משמע בכל גווני אינו נאמן וי"ל דפתח פתוח לגמרי אי אפשר כמ"ש החלקת מחוקק והבאתיו לעיל בסוגיא דפתח פתוח והוא בודאי אינו בקי בין סתום לגמרי ובין פירצה זו מדסתמו הפוסקים ולא חילקו בין האומר פתח פתוח לגמרי או לא אלא ודאי דאין חילוק דלא בקי ומיהו בבוגרת נמי לא בקי בין פתח פתוח לגמרי ובין פירצה דחוקה ודוק לענ"ד:
ודע דלפ"ז הא דאמרינן לעיל שושבינין למה שמא תראה ותאבד דלאו לכל מילי אהני שושבינין דאם יוצא דם ויאמר לא מצאתי פתח אינו נאמן דאין פתח פתוח לגמרי אם לא יוציא דם אפשר שלענין פתח לא הטה ולענין דם הטה ואף דאין ריחה נודף שמא מחמת הדם ואפשר שבזה אינו נאמן כיון דעל כרחך הטה שמא הטה גם בפתח ודוק לענ"ד:
שם גמרא עד כאן לא אמר ר"ג אלא היכא דאיכא מיגו א"נ חזקה כו' בפירש"י דהעמד חזקת הגוף כתב מהר"ם שיף ז"ל ונימא ברצון זינתה ורצון רובא י"ל דהוה כאינו יודע אם פרעתי לך כו' וע"ש. אמנם הרא"ש ז"ל שכתב בפתח פתוח דראיה מכאן אף דרצון רובא יע"ש ע"כ צריך לומר דסבירא ליה דרובא דברצון אינו רוב גמור אלא מדרבנן ולגבי חזקת היתר לא אמרינן אבל ברי ושמא עם חזקה דהיתר לא הוה רצון רובא כלל כן צ"ל לשיטת הרא"ש ז"ל:
יש לראות בהא דקאמר במתני' היא אומרת משארסתני נאנסתי הא התוספת כתבו בסוף פרק המדיר דוקא היכא דיכולה למימר תחת בעלה נאנסה דאל"כ איתרע חזקת הגוף א"כ מאי האי דקאמר במתני' משארסתני נאנסתי הוה למימר משנכנסתי לחופה וכן הקשה בספר פני יהושע יע"ש בסוף פרק המדיר אבל י"ל דנאמנת במיגו דאי בעי אמרה נאנסתי משנכנסה לחופה דנאמנת לר"ג ומטעם חזקה הוה כשאומרת משארסתני נאמנת. ודע דבשמעתין על כרחך מטעם ברי ושמא ומיגו או חזקה כו' דבחזקה לחוד ודאי רצון רובא ורובא וחזקה רובא עדיף כנ"ל ובזה יש ליישב דלא תיקשי אמתני' אמאי לא אשמעינן רבותא כששניהם טוענים ברי או שמא אלא דבהאי גוונא גם ר"ג מודה ועוד אפילו בפיתוי קטנה אפ"ה אינה נאמנת דחזקת היתר אף דשקול הוא כמו ממון לא אמרינן דנאמנות אלא עם ברי ושמא ודוק: