פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף ו:
גמרא מאי לאו דאי לא בעיל בעילה גמורה בועל ובפרש"י וכל דם שמוציא בהערותיו הוה דם בתולים עכ"ל רש"י ז"ל הוצרך לזה דמשמע ליה דנותנין לו ד' לילות היינו לומר דאפילו בעל בלילה הראשון אפ"ה תולין בדם בתולים ועיין במהרש"א ז"ל יראה מלשונו דהשתא סלקא דעתי' דהכי קאמר נותנין לו ד' לילות בהעראה וכל דם שהוא מוציא בהעראה הוה דם בתולים אבל טפי מד' לילות אפילו בהעראה תו לא תלינן בדם בתולים ואיכא למימר בבעילה גמורה אין נותנין לו אלא לילה ראשונה וקצת קשה דא"כ מאי פריך אי כשבעל מאי למימרא רצה לומר למה למימר עד מוצאי שבת אימא דמשום הכי נקט עד מוצאי שבת לאשמעינן דאפילו בעל בעילה גמורה אפילו הכי שרי למיבעל ותולין בדם בתולים דמדקתני עד מוצאי שבת על כרחך בבעיל בעילה גמורה דאל"כ היאך קתני עד מוצאי שבת ושבת בכלל הא אסור למיבעל בתחילה בשבת כו' אלא ע"כ כשבעל בעילה גמורה ואפילו הכי נותנין לו ד' לילות ודוק:
מה שמקשה הגמרא לשמואל מהא דנותנין לו ד' לילות היינו ללישנא דדם מיפקד פקיד ואפילו הכי פסק שמואל דאסור דאיהו סובר כר' שמעון וצריך לומר דלפתח הוא צריך ומתקן הוא אצל הפתח א"כ קשיא שפיר דהכא קתני דמותר אבל ללישנא בתרא דדם חיבורי מיחבר לא קשיא מידי דאימא דשמואל סבר מקלקל בחבורה חייב והך ברייתא כר' יהודה דמקלקל בחבורה פטור אלא כמ"ש וק"ל: