פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף ה.
גמרא גזירה שמא ישחוט בן עוף אי הכי יום הכיפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה כו' הכי דלנפשי' לא טריד כו' עכ"ל משמע דלאחרים כהאי גוונא אף דאיכא רווחא כל הלילה אסור ולפי זה הר"מ ז"ל דפסק דאין נושאין נשים באחד בשבת גזירה שמא ישחוט בן עוף פסק כהאי תירוצא ולשנויא בתרא אין חילוק בין לנפשיה ובין לאחרים אלא היכא דאיכא רווחא שרי ופריך שפיר לעיל ותנשא באחד בשבת דליכא למגזר שמא ישחוט בן עוף כיון דאיכא רווחא וע"ז תירץ משום שקדו כו' וק"ל:
ע"ש מאי איכא בין ברכה לשקדו כו'. יאמר לתירוצא קמא נמי אפשר משום שקדו לחוד לא היו מניחין ברכה דדגים ומשום ברכה לחוד לא היו קובעין לכתחלה אלא דמכל מקום תקשה למה למימר ברכה דאדם עדיפא כיון דעל כרחך משום ברכה לחוד לא היו קובעין יום כו' ומשום שקדו א"כ ודאי דעדיף מברכה דדגים ולמה ליה למימר ברכה דאדם עדיפא אלא ודאי דמשני אפילו באדם בטל דליכא אלא ברכה לכך הוצרך לומר ברכה דאדם עדיפא ליה וצ"ע ודוק: