אור ברסלב

פורת יוסף על יבמות· רבי יוסף תאומים

דף כג:

דף כג.

מתני' שנים שקידשו כו' בפירש"י בד"ה אין מוציאין מידם דכל חד אמר אנא שפיר מייבם וא"נ הוה איפכא מכי יבם השני הרי פקע זיקה מאידך עכ"ל לרווחא דמילתא פי' כן דאי נמי דאפילו לא מוציא זיקה מ"מ במידי דספיקא דרבנן הוא לא מפקינן מיניה דהרי בפד"א אמרינן אי דנפל שניהם ולא ידעינן הי מינייהו ברישא אמאי קדמו וכנסו יוציאו לימא כל חד אנא ראשונה מייבם ואי הוה איפכא ודאי הואיל ונאסרה עליו שעה אחת נאסרה עליו עולמית ומיהו כאן ודאי כל חד אמר ממ"נ אי אנא יבמה מיבם שפיר ואי נכריות ודאי דמכי יבם פקע זיקה לא שייך הואיל ונאסרה שעה אחת דלאו בזיקה הוא ועיין לקמן בחדושינו בפד"א מ"ש שם ובהא דאמרינן היו שנים ואחד האחד חולץ לשתיהם והשנים אחד חולץ וא' מייבם למאן דאמר יש זיקה וחליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין תקשה היאך מיבם שני והלא חליצה ראשונה פסולה דלא מצי מיבם לה כמבואר וא"כ צריכה חליצה גם משני והיאך יאמר שיבם שניה והלא אחות חלוצה להר"ר אברהם מבורגיל בפד"א דחליצה מטעם חיזור לאו אחות חלוצה הוא א"ש משא"כ לאינך קשה ולפי מ"ש התוספת בפד"א דחליצה פסולה היינו שמגרע כח הזיקה כו' יע"ש אבל איסור ביטול מצות יבמין לא הוה חליצה פסולה וא"כ אף מוקי רב למתני' כמ"ד יש זיקה א"ש דהכי לאו חליצה פסולה מיקרי דטעמא דהכי לאו משום אחות זקוקה אלא מטעם ספיקא דילמא לאו היבמה היא וא"כ אי לאו יבמה חליצה בטעות ולא מיקרי חליצה פסולה ורש"י ז"ל דמשמע מלשונו לקמן בפד"א דכיון דאסורה לו מיקרי חליצה פסולה לא קשה דאיהו סובר כפירוש הר"ר אברהם מבורגיל כמו שאבאר בפד"א יע"ש מיהו אי לאו הכי קשה מתני' שרש"י ז"ל סובר דרב מוקי למתני' ככולי עלמא וכן ההיא דארבעה אחין ודוק היטב:

ע"ש גמרא דוקא מיחלץ והדר יבומי אבל איפכא לא ראיתי בחדושי גלאנטי בריש פרק כיצד שכתב דע"כ מתני' כמ"ד אין זיקה דאי יש זיקה לימא הואיל ונאסרה שעה אחת ולא ידענא דהא התוס' כתבו כאן דקושית הגמרא מאחד חולץ וא' מיבם כו' ומשני דהכי ספק כו' וק"ל לענ"ד:

תוכן העניינים

פורת יוסף על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה