פורת יוסף על יבמות· רבי יוסף תאומים
דף י.
ע"ש גמרא בלא דאי נמי משכחת ליה כו' ראיתי להרמב"ם בפירוש המשניות שכתב וזה לשונו במתני' דט"ו עריות אמו אנוסת אביו אי אפשר לר' יהודה שהוא שוה לאשת אביו מדבריו יראה דלר"י חייבי לאוין כח"כ דמי והיינו להאי תירוצא דר' לית ליה הני כללי דר"ח ובפלוגתא לא מיירי ואף אי הוה תני בדאי עבר מ"מ לר' יהודה אין קידושין תופסין וכן במשנה דלקמן שש עריות חמורת כתב דאי אפשר לינשא לאחין כו' אמנם להאי תירוצא דמסיק דסיפא ר' יהודה הוא ע"כ הא דלא תני כאן אמו משום דאי לא קתני במתני' דאי דלא תפסי קידושין אליביה דהילכתא תפסי דסיפא ע"כ כרבנן דחייבי לאוין תפסי בה קידושין כמ"ש התוס' יע"ש ובזה יתיישב הא דפריך רבינא הכי דמשכחת ליה דאי עבר ונסיב ולא פריך להנך שינויא דלעיל דבפלוגתא לא קמיירי אמאי לא בדאי אלא דמ"מ לר"י אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ואין זו צרת ערוה כו' ודוק:
ובתוס' בד"ה לעולם לית ליה לר' הני כללי ובפלוגתא מיירי וא"ת ליתני א"א שפוטרת צרתה ואי דאי לא קתני ללוי קשה עכ"ל לעיל הוה מצי להקשות אי אית ליה הני כללי מ"מ ללוי דבפלוגתא מיירי קשה ודע דמהרש"א כתב להנך שינוי דבפלוגתא לא מיירי קשה אליבא דתנא דברייתא כו' הא ודאי אי אית ליה לר' הני כללי ודאי דלא מצינו למיתני אשת איש דליכא למימר האסורה לזה מותרת לזה דאסורה לכ"ע מדרבנן כמ"ש התוס' אלא להנך שינויא דלית ליה לר' הני כללי ובפלוגתא לא מיירי ודו"ק:
לשון הרמב"ם בפירוש המשניות בעיקר הב' והג' דערוה אסורה דכתיב עליה והוא כשנויא קמא דערוה גופא צריכא קרא והיינו בהיקשא דר' יונה דאיהו לית ליה הואיל כו' כמה שכתבתי לעיל וצרתה אסורה דכתיב אשר לא יבנה בית אחיו בית שהוא כולו בנוי ולא מקצתו עכ"ל באמת בגמרא לא מצינו לימוד זה ואף שיש לישב זאת אבל קשיא לי דא"כ ל"ל לצרור דהא איהו פסק כרבנן דר"ש דאחות זקוקה לאו דאורייתא הוא. וצ"ל דעליה ולצרור אתא לומר שלא במקום יבום שרי צרתה והא דכתב דצרתה אסורה משום לא יבנה נקיט פשיטות טפי ומיהו מלצרור נמי מוכח כן דבמקום יבום אסורא ומיהו זה אינו דהא כתב דערוה אסירא מעלי' א"כ טפי ה"ל למימר דגם צרתה מהאי טעמא אסירא מלצרור אלא דאדרבה דאיהו דריש ולקח ויבמה כרבנן דר' וא"כ אי לאו טעמא דבית שאין מקצתו בנוי א"כ מנא לן דשלא במקום מצוה שריא צרתה לכך אמר דצרתה אסירא משום בית שאין מקצתו בנוי וא"כ ל"ל לצרור אלא דה"ק קרא במקום עליה הוא דאסירא צרתה הא שלא במקום עליה מותרת ובחבורו כתב דערוה דאסירא ליבום מולקחה כר' וצ"ע דא"כ לצרור למאי אתא דאי למישרי צרה שלא במקום מצוה א"כ ע"כ דריש עלי' לג"ש ליבום וא"כ ל"ל ולקחה וצ"ע: