פורת יוסף על יבמות· רבי יוסף תאומים
דף ג.
כולהו נמי מדרשא אתיא מפרש מהדורא בתרא אלישנא קא קשיא ליה דבתו כיון דאתיא מדרשא חביבא ליה הא כולהו נמי כו' והוה למימר אלא כיון דאתיא מדרשא חביבא ליה כו' עכ"ל ולא ידענא דא"כ היאך יתיישב באמת בתו עיקר איסורי' מדרשא אתיא ואכתי יקשה הא אם חמותו נמי לא כתיב לא לאו ולא כרת דידה אלא מדרשא אתיא כמבואר באלו הן הנשרפין ומיהו יש מחלוקת בזה אי אשה ואמה שתיהן לאיסורא יע"ש היטב:
ע"ש בפירש"י בד"ה ומאי איריא דתנא פוטרת ליתני אוסרת דהא ודאי אסורה דהוה אשת אח שלא במקום מצוה כו' עכ"ל נקיט כרת דאשת אחיו שלא במקום מצוה מילתא דפסיקא והוא הדין דאיכא כרת מכל אשר יעשו מכל התועבת האל כדמסיק ע"ב דכרת קאי נמי אצרה כמו אערוה דהוה אחות אשה ואין לומר דרש"י כתב אליבי' דרבי דלדידיה לא שמעינן כרת דאיהו דריש ולקחה כו' הא כבר כתבנו דמתני' ע"כ לאו ר' היא אלא מילתא דפשיטא נקיט ועיין לקמן מה שכתבנו שם: