פורת יוסף הקדמה וכללים· רבי יוסף תאומים
הקדמה
הקדמת המחבר לכבוד התורה מדבר
דברי הגרדי הצעיר יוסף באאמ"ו מאיר נרו. יתברך הבורא וישתבח היוצר כל היצורים וכל הנבראים אשר לו הכח והממשלה ואין לזולתו בורא קצות ארץ וחוצות ומנהיג את העולם במדת החסד והרחמים. וברוב רחמיו וחסדיו ושבועתו אשר רוצה לקיימה הוציא אותנו מכור הברזל ממ"ט שערי טומאה לקחת גוי מקרב גוי הללו עובדי ע"ז כמו הללו ובכל זאת מחמת רחמיו ודיבורו שהוא אמת הוציא אותנו משם וקרבנו לפני הר סיני וברוך ה' אלהי ישראל אשר בחר בנו מכל עם האדמה להיות לו לעם סגולה לא שרבים אנו מהמה אלא בשביל שבועתו שרוצה לקיימה ונתן לנו תורתינו הקדושה והטהורה. בקולות וברקים אשר כמוהו לא נהייתה כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות לומר לא ידענו מיפה וברה. וכדי ליראה מלפניו ולעבדו ביראה. ונתן לנו חוקים טובים ומשפטים ישרים ללכת בדרכיו כל הימים והשם אמר מי יתן והיה זה כל הימים ויהי כי ארכו לנו הימים. והלכנו בגולה ומכלי אל כלי הורקנו ואין לנו לא מנהל ומחזיק עד כמעט שהתורה משתכחת מישראל כמאמר חז"ל עתידה תורה שתשתכחה מישראל וכל אחד בונה במה לעצמו והתורה מונחת בקרן זויות כקופה שאין לה אזנים ואין איש שם על לב על מה עשה ה' ככה ומה חרי האף הגדול הזה על אשר עזבנו תורתינו הקדושה אשר היא אלפים שנה קודם בריאת העולם קדומה ובה היה הש"י משתעשע יום יום ולעת כזאת חללוה זרים החרשים שמעו והעורי' הביטו לראות העם המתאוים תאות גופניות זה פונה לזיתו וזה לכרמו ותלמידי חכמים נעים ונדים כל רואיו ילעיגו עליו לאמר אין כחו אלא בפה כתולע הזה ואף עמדו ביניהם ליצני הדור חדשים מקרוב באו אשר לא שערום אבותינו מעולם ולומדים התורה שלא לשמה לקנתור בעלמא יבואו שני אנשים עורים נצים בפלפול של הבל עד שהאחד פותח פיו חבירו פוער פיו לבלי חק ובהבל פיהם מבלבלין השמועה ומשימין את התורה כדברי שחוק והיתול ח"ו ולפעמים יסיעו השמועה לענין אחר אשר לא היתה כוונת התנא כלל בזה ומראין חידודין למרחוק חידודה קודם לליבונה ליבון הילכתא על בוריה חידוד של תוהו ובוהו אוי לעינים שכך רואין ואוי לאזנים שכך שומעין והתורה מתרעמת עליהם ואומרת עשאוני בני ככינור המנגן בבית משתאות וח"ו אין אני מדבר על כל ישראל כי מה אני שפל בריה אך נגד אותן הפחותי ערך ממני ואשרי הדור שגדולים נשמעים לקטנים והנה קמתי אני השפל והצעיר לימים מן הראוי היה לטמון ידי בצלחת מלהעלות דברי לפני גאוני ארץ פן ירוצו גולגלתי ובמה יתוקן העיות אשר עיותתי ח"ו אך העירוני רעיוני לאמר קום מה לך כי נרדם כי מה ישא אדם מעמלו אשר יעמול תחת השמש וכבר הפליגו קדמונינו במעלת החיבורים כמה שאמר המשורר אגורה באוהליך עלמים שכאשר אומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבת בקבר וגם מאמר החכם הנזכר על החכמה עשות ספרים הרבה אין קץ יורה על דבר זה ראה נא מה שכתב הגאון בעל ווי העמודים בצואתו לבניו בניי הזהרו כשתדרשו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות תאמרו דבר שמועה מפי כדי שתהא שפתותי דובבת בקבר ומה יענו עזובי קיר אשר נשכח זכרם ואל יבהל רוחך להשיב דבר הלא הגדולים אשר בארץ המה אשר מימיהם אנו שותין לא חיברו שום חיבור אף אני אומר שאני רבנן דפקיע שמייהו ותורתם עומדת לעולם מה שאין כן לפחותי ערך אשר נשכח זכרם ההכרח לחבר איזה חיבור להניח אחריו ברכה להיות לו למשמרת אך באשר שבעו"ה עמדו חדשים מקרוב ומלבישים עצמן בטלית שאינו שלהם וגוזלים פירות של אחרים אוי להם קשה עונם מנשוא ואני השפל מנעתי עצמו מדרך הזה והנה מודיע אני לכל מעיין בחיבורי זה שכל ימי גדלתי בין חכמים מחוכמים בדרכי התלמוד ולא חסרתי מחכמתם אפילו ככלב המלקק מן הים כי הם חכמים גדולים ואני בער ולא אדע ולא בינת אדם לי אמרתי אל לבי אם לירד לים התלמוד בענינים עמוקים במופלא ממך אל תדרוש אך באתי בחיבורי זה לתור בפשטי הדברים בסוגית הש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים ונשענתי על הצור ב"ה כי הוא יודע תעלומת לב שלא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי זאת רק למען יהא לזכרון ובאתי לבקש מן כל מעיין בספרי שלא יראה לקנאה ולקנתור לך נא ראה מה שכתב ראש המדברים אבן עזרא ז"ל במצוה דלא תחמוד וזה לשונו וא"ת והיאך צוה השם יתברך מצוה כזו שאין בידו בי הלב חומד ומה בידו לעשות ובמה יתוקן העיות אשר עיוח ותירץ כשישים האדם על לבו כי אחריתו רמה ותולעה והוא מורכב מיסוד העפר אשר רובו ממנו כמה שכתב הרמב"ם ז"ל בהל' דיטות וזה לשונו ומהו זה שכתוב בתורה כי עפר אתה ואל עפר תשוב הואיל וכל הנבראים מורכבים מד' יסודות ותי' הואיל ויסוד העפר רובו כו' יע"ש לא יהא שום קנאה וגאוה בלבו וכבר הביאו הספרו מוסר משל ומליצה על זה וגם זאת בקשתי לכל מעיין שאל יהא נבהל להשיב עד לאחר עיון רב העיון הראוי לכל מי שרוצה להשיג על ספר אחר כמה שכתב משמרת הבית על בדק הבית וזה לשונו אטו מלתא רברבתא לומר הלכה זו נאה וזו אינה נאה כי יגעתי בחיבורי זה כמה שנים ביגיעה אחר יגיעה והאל הרועה אותי מימים ימימה יציל אותי משגיאה ועל זה היה מתפלל ר' נחוניא בן הקנה בכניסתו לבית המדרש שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי וכתב הב"י ז"ל דהיה מתפלל שלא אכשל בדבר איסור והיתר או טומאה וטהרה וכיוצא בו שאז יגיע היזק גדול ואף שלא יטעה בבוראה רק בפלפול מכל מקום שישמחו בו חבירו ויענשו על ידו גם ענוש לצדיק לא טוב והנה מהראוי להזכיר כאן מה שזכר המורה בחלק ראשון פרק ג' בשבע סיבות הסתירה שכחב שם שבספרו לא ימצא סתירה אם לא מכח עומק העיון וקשה ההבנה בדבריו והחלק הא' מחמת שכאשר שכתב ואת הלכה שכח מה שאמר מקודם זהו פחיתות גדול ואין ראוי לבעלי מדע יע"ש ואף שח"ו אין לדמותו בשום דמיון אצלו מכל מקום כתבתי זאת ליתן לב להמעיין שאל יהא נבהל להשיב ואף שדי לל בביאורים אשר חברו ראשונים זה היה די להם בדורות ראשונים אשר היה לבן פתוח כפתחו של אולם ואתה בעו"ה נתמעטו הלבבות וצריך ביאור על ביאור שהרי הרמב"ם ז"ל חיבור כרך גדול ונורא מי לנו גדול ממשה ואחריו שנתמעטו הלבבות עמד ר"י מקוצי ואחריו רבינו יעקב בעל הטורים דור אחר דור וכן מהרש"א ז"ל שחיבור ביאור רחב על הש"ס זה היה די לו ברחב שכלו ועכשיו דבריו צריכין ביאור לפעמים לכן קמתי אני השפל וחברתי חיבור זה על חמשה מס' יבמות כתובות פסחים חולין בבא קמא וקונטרס אחרון הנקרא פרשת דרכים על פסק חדש אשר ירד וצלל במים אדירים הרב הגדול בספרו פני יהושיע וזה משפט הספר ומעשהו לתור בפשטי הדברים בגמרא ופירש"י ותוספת והמפרשי הגמרא ולפעמים אבוא בארוכה לבאר דברי הרמב"ם ופוסקים ראשונים ואחרונים השייך לאותה סוגיא וקראתי שם החיבור פורת יוסף למען שמי בקרבו למען יהיה לי למשמרת ואקוה לאל יתברך שיקובלו דברי בעיני חכמי הדור כי יגעתי בענין אחד כמה זמנים ולעת כזאת אין ידי משגת לדפוס כולו שהוצאת הדפוס מרובה ע"כ אדפוס על שני מסכתות יבמות כתובת וכללים השייכים לספר הזה וקצת מחידושי קונטרס אחרון שני ואם אזכה יוגמר כולו בעזר האל יתברך ומעתה בקשתי מאת הבורא יתברך שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזית בנועם ה' ולבקר בהיכלו אגורה באהליך עולמים ולא ימוש תורה מפי ומפי זרעי עד עולם והאל הרועה אותי מעודי יתחדש כנשר נעורי וימול את לבבו לעבדו ביראה כל ימי חיי הבלי. לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות אמן. כ"ד המחבר המדבר בלב נשבר ונדכא אסקופה הנדרסת לרגלי תלמידי חכמים המתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא דבריהם הצעיר יוסף באאמ"ו מאיר נר"ו תאומים:
סליק הקדמה בעזר בורא רוח ויוצר הרים ויהי רצון שישמע קול שופר על ההרים הרמים. ויקבץ מבין אריות שה פזורים ויהיו כולם מאמינים בשם אל אלים ויהיו כולם אהובים וברורים ולמודי השם והלכה מורים יהיו רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.