פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
יום ל' בחודש
סוטה מ"ג מ"ד סהי"ד ה' מלכים פ"ו ז' סה"מ מ"ע רי"ד ל"ת שי"א ורמב"ן שם סמ"ג לאוין ר"ל עשין קכ"א.
תקפא) שלא יצא החתן מביתו שנה ראשונה לצבא ולא לזולתו שנא' לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר:
תקפב) להתיחד החתן עם אשתו שנה תמימה כדי לשמחה שנא' ושמח את אשתו וגו':
ב"מ קט"ו סהי"ד ה' מלוה פ"ג סה"מ ל"ת רמ"ב סמ"ג לאוין קפ"ט ק"צ חו"מ סי' צ"ז סמ"ק סי' רס"ח רס"ט.
תקפג) שלא למשכן כל דבר שעושין בו אוכל נפש בין בשעת הלואה בין שלא בשעת הלואה שנא' לא יחבול רחים ורכב (אם נאבדו או נשרפו חייב מלקות להר"ם):
מכות י"ג שבת קל"ב נגעים פ"ז סהי"ד ה' טומאת צרעת פ"י סה"מ ל"ת ש"ח סמ"ג לאוין שס"ג.
תקפד) שלא לקוץ ולתלוש סימני טומאת הצרעת שנא' השמר בנגע הצרעת (מלקות):
ב"מ קי"ג סהי"ד ה' לוה פ"ג סה"מ ל"ת רל"ט סמ"ג לאוין קפ"ו חו"מ סי' צ"ו סמ"ק סי' רס"ה.
תקפה) שלא ימשכן המלוה את חבירו מבית ומחוץ בזרוע אלא ע"י שליח ב"ד ובגזירתו שנא' לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו (אם נאבד המשכון מלקות להר"ם ועיין מ"ש ס' החינוך):
ב"מ קי"ג סהי"ד ה' מלוה פ"ג סה"מ ל"ת ר"מ מ"ע קצ"ט סמ"ג לאוין קפ"ז עשין צ"ד חו"מ סי' צ"ז סמ"ק סי' רס"ו.
תקפו) שלא למנוע המשכון מבעליו בעת שהוא צריך אליו שנא' לא תשכב בעבוטו:
תקפז) להשיב המשכון לבעלים בעת שיצטרכו אליו שנא' השב תשיב לו העבוט כבוא השמש:
ב"מ קי"א סהי"ד ה' שכירות פי"א סה"מ מ"ע ר' סמ"ג עשין צ' חו"מ סי' של"ט
תקפח) לתת שכר שכיר ביומו ולא יאחר אותו ליום אחר שנא' ביומו תתן שכרו:
ב"ק קכ"ח סנהדרין כ"ז סהי"ד ה' עדות פי"ג סה"מ ל"ת רפ"ז סמ"ג לאוין רט"ו חו"מ סי' ל"ג סמ"ק סי' רל"ד.
תקפט) שלא לקבל כל עיקר עדות הקרובים קצתם אל קצתם בין לחובה בין שלא בחובה שנא' לא ימותו אבות על בנים:
סהי"ד ה' סנהדרין פ"כ סה"מ ל"ת ר"פ סמ"ג לאוין ר"ו.
תקצ) שלא להטות משפט הגרים והיתומים שנא' לא תטה משפט גר יתום ונכפלה האזהרה והמטה משפט גר או יתום עובר בב' לאוין הא' הזה והב' לא תעשו עול במשפט. ואם הוא גר יתום עובר בג'. לא תטה דכאן בפ' א' משום גר וא' משום יתום והג' לא תעשו:
ב"מ קט"ו סהי"ד ה' מלוה פ"ג סה"מ ל"ת רמ"א סמ"ג לאוין קפ"א חו"מ סי' צ"ז סמ"ק סי' רס"ה.
תקצא) שלא למשכן בגד אלמנה בין עני' בין עשירה שנא' ולא תחבול בגד אלמנה (גם זו כנז' וע' בס' החינוך):
פאה פ"ו ב"מ ד' י"א סהי"ד ה' מת"ע פ"ה סה"מ ל"ת רי"ד מ"ע קכ"ב סמ"ג לאוין רפ"ח עשין קנ"ח יו"ד סי' של"א.
תקצב) להניח עומר השכחה שנא' ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר וליתום ולאלמנה יהי':
תקצג) שלא לקחת עומר השכחה שנא' ושכחת עומר לא תשוב לקחתו:
סנהדרין נ"ח מכות כ"ב כתובות ל"ה סהי"ד ה סנהדרין פט"ז סה"מ מ"ע רכ"ד סמ"ג עשין ק"ה.
תקצד) להלקות את העוברים על קצת מצות מיוחדות בתורה שנא' והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ארבעים ושרשו רצה הקב"ה לייסר בניו על העבירות כדי שישובו אליו ויזכו לעולם שכולו טוב כמו שכתוב יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך לכך אומדין המחוייב מלקות שלא ימות במכות המלקות:
סנהדרין נ"ח כתובות ל"ב ל"ג סהי"ד ה' סנהדרין פט"ז וה' חובל ומזיק פ"ה סה"מ ל"ת ש' סמ"ג לאוין קצ"ט חו"מ סי' ת"כ סמ"ק סי' פ"ד.
תקצה) שלא להכות את החוטא יותר ממה שיוכל לסבול שנא' ארבעים יכנו לא יוסיף ואם על הרשע שחייב חסה התורה ק"ו על הכשרים:
ב"ק נ"ד ב"מ ד' פ"ט סהי"ד ה' שכירו' פי"ג סה"מ ל"ת רי"ט סמ"ג לאוין קפ"ד חו"מ סי' של"א סמ"ק סי' קפ"ח.
תקצו) שלא נמנע הבהמה מלאכול מאותו דבר שתעבוד בו עבודתה שנאמר לא תחסום שור בדישו. (מלקות):
יבמות י"ג צ"ג סהי"ד ה' יבום פ"ב סה"מ ל"ת שנ"ז סמ"ג לאוין פ"ג אהע"ז סי' קנ"ט סמ"ק סי' קפ"ח.
תקצז) שלא הנשא היבמה לאיש זר ולא יבא איש זר עלי' בעודה זקוקה ליבם שנא' לא תהי' אשת המת החוצה (מלקות):
יבמות כ"ד ופי"ב סהי"ד ה' יבום וחליצה סה"מ מ"ע רי"ו רי"ז סמ"ג עשין נ"א נ"ב אהע"ז קס"ה קס"ו סמ"ק סי' קפ"ה.
תקצח) להיות היבם נושא את אשת אחיו מאביו כשמת ולא הניח זרע שנא' יבמה יבא עלי' ולקחה לו לאשה ויבמה למען הקים זרע לאחיו המת משום שהאשה לבעלה היא עצם מעצמיו ובשר מבשרו ואחיו הוא ג"כ כחצי בשרו ואם יקום זרע ממנו יזכה על ידו לעולם הנשמות:
תקצט) להיות היבמה חולצת ליבם אם לא ישאנה שנא' וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו להודיע בב"ד שנפטרה ממנו לגמרי:
ספרי סנהדרין ע"ב פ"ג אהלות פ"ז סהי"ד ה' רוצח פ"א סה"מ מ"ע רמ"ז ל"ת רצ"ג סמ"ג עשין ע"ז לאוין קס"ד חו"מ סי' תכ"ה.
תר) להציל הנרדף אפי' בנפשו שנא' וקצותה את כפה:
תרא) שלא לחוס על הרודף הנז' שנא' לא תחוס עינך:
ב"ב ד' פ"ט סהי"ד ה' גניבה פ"ז סה"מ ל"ת רע"ב סמ"ג לאוין קכ"ב חו"מ סי' רל"א.
תרב) שלא יהי' אצלינו בביתינו המשקולות והמדות חסרות שנא' לא יהי' לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה:
מגילה י"ח כ"ט סנהדרין כ' סהי"ד ה' מלכים פ"ה סה"מ מ"ע קפ"ח קפ"ט ל"ת נ"ט סמ"ג עשין קט"ו קט"ז לאוין רכ"ו או"ח סי' תרפ"ה סמ"ק סי' קמ"ז.
תרג) לזכור בפה כל הימים זה שעשה להרע לנו עמלק שנא' זכור את אשר עשה לך עמלק:
תרד) להכרית מזרע של עשו את העמלק לבדו עד בלי השאיר לו שריד לא מהזכרים ולא מהנקבות גדולות וקטנות שנא' תמחה את זכר עמלק:
תרה) שלא ישכח מה שעשה והרע לנו הרע עמלק בצאתנו מארץ מצרים שנא' לא תשכח:
ביכורים פ"ג סוטה ל"ב סהי"ד ה' ביכורים פ"ג סה"מ מ"ע קל"ב סמ"ג עשין ק"מ.
תרו) להתחיל בשבח סיפור טובותיו יתברך עם אבינו יעקב כשנביא הביכורים למקדש והם הפסוקים הללו וענית ואמרת וגו' ארמי אובד אבי:
מעשר שני פ"ה סוטה ל"ב סהי"ד ה' מע"ש פי"א סה"מ מ"ע קל"א א סמ"ג עשין קל"ח.
תרז) להתוודות לפניו יתברך שעשינו כל מה שגזר עלינו בהוצאת המעשרות והתרומות ולא החזקנו בהם שנא' ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקודש מן הבית וגו' וידוי מעשר אחר שנה ג' מפרישין מעשר עני ביו"ט אחרון של פסח משנה ד' וכן בשנה ז':
מעשר שני פ"ה יבמות ע"ג מכות י"ט פסחים צ"א זבחים צ"ט סהי"ד ה' מע"ש פ"ג סה"מ ל"ת ק"נ קנ"א קנ"ב רמב"ן סוף שורש ח' סמ"ג ל' רס"ב רס"ג רס"ד.
תרח) שלא לאכול מעשר שני באנינות שנא' לא אכלתי באוני ממנו (מלקות):
תרט) שלא לאכול מעשר שני בטומאה ואפי' בירושלים עד שיפדה שנא' ולא בערתי ממנו בטמא. מלקות:
תרי) שלא להוציא דמי מעשר שני אלא בצרכי אכילה ושתי' שנא' ולא נתתי ממנו למת:
סוטה י"ד סהי"ד ה' דיעות פ"א סה"מ מ"ע ח' סמ"ג עשין ז' סמ"ק סי' מ"ו מ"ז.
תריא) להדמות וללכת בדרכי השי"ת בכל מה שבאפשרות יכולתנו שנא' והלכת בדרכיו לעשות כל מעשינו על דרך החסד והרחמים וזהו דרך הש"י ב"ה כי חפץ חסד הוא מה הוא רחום אף אתה רחום ועוד כהנה. ושרשו אמרו ז"ל שיהי' האדם שם דיעותיו תמיד על דרך המיצוע והיושר בכל עניניו באכילה ושתי' ומו"מ שם לשון שומא וכן בדברי תורה בתפלה ובשיחה ובכל דבר ואל יתרחק אל הקצוות לעולם וסמכו הדבר לקרא דכתיב ושם דרך אראנו בישע אלהים ושם בש' הימנית:
סוטה מ"א סהי"ד ה' חגיגה פ"ג סה"מ מ"ע ט"ז סמ"ג עשין ר"ל.
תריב) להקהל את כל העם בני ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שביעית ביום השני מחג הסוכות שנא' הקהל את העם האנשים והנשים והטף לקרא קצת מספר משנה תורה באזניהם למען ישמעו דברי תורה כי היא עיקר חיינו והודינו ותפארתינו ולמען ילמדו לדעת את הש"י ויזכו לטובה וישמח גם הש"י במעשיו:
סנהדרין כ"א ב"ב י"ג י"ד מנחות ל' סהי"ד ה' תו"מ וספר תורה פ"ו ופ"ז סה"מ מ"ע י"ח סמ"ג עשין כ"ד יו"ד סי' ע"ר סמ"ק סי' קנ"ה.
תריג) לכתוב כל איש מישראל ספר תורה לעצמו שנא' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת להיות לכ"א מישראל ס"ת ואם כתבו בידו מה טוב ומשובח שמעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני ומי שא"א לו לכתוב בעצמו ישכור למי שיכתבנו לו. ושורש זה לפי שידוע בבני אדם עושים כל דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם וע"כ צריך להיות לכלן א' ס"ת מוכן לקרות בו תמיד ויכתוב מיד כפי יכלתו למע' יוכל להשאיל לאשר לא תשיג ידו לכתוב או לקנות. ודע בני אעפ"י שעיקר החיוב דאורייתא הוא בספר תורה אעפ"כ אין ספק שגם בשאר ספרים שנתחברו עפ"י התורה יש לכל אחד מישראל לקנות מהם כפי היכולת מן הטעם שאמרנו. להגדיל תורה ולהאדירה:
ואלו ז' מצות דרבנן
ברכות פרק כיצד מברכין סהי"ד ה' ברכות סמ"ג עשין ז"כ סמ"ק סי' ק"נ קנ"א או"ח סי' ר"ב.
א) לברך על כל מה שנהנה (חוץ מבהמ"ז שהוא דאורייתא). מנחות מ"ג סהי"ד ה' תפלה פ"ו סמ"ג עשין י"ט או"ח סי' מ"ו. וחייב אדם לברך ק' ברכות בכל יום. חולין ק"ו חגיגה י"א סוטה ד' ד' סהי"ד ה' ברכות פ"ו סמ"ג עשין כ"ז סמ"ק סי' קפ"א או"ח סי' קנ"ה.
ב) לטול את הידים. שבת כ"ה סהי"ד ה' שבת פ"ה סמ"ג עשין ל' או"ח סי' רס"ד סמ"ק סי' רע"ח.
ג) להדליק נר שבת. עירובין סהי"ד ה' עירובין פ"א סמ"ג מצות דרבנן סי"א סמ"ק סי' רפ"ב או"ח סי' שס"ו שע"ב.
ד) לעשות עירוב. ערכין י' תענית כ"ח סהי"ד ה' חנוכה פ"ג סה"מ שורש א' סמ"ג עשין דרבנן סי' ה' או"ח סי' תכ"ב תפ"ח ת"צ תרמ"ד תרפ"ג סמ"ק סי' קמ"ו סובר שהוא מה"ת וכן בה"ג.
ה) לקרוא את ההלל. שבת כ"א סהי"ד ה' חנוכה פ"ג ד' סה"מ שורש א' סמ"ג עשין דרבנן סי' ה' או"ח סי' תרע"א סמ"ק סי' רע"ט.
ו) להדליק נר חנוכה. מגילה סהי"ד ה' מגילה סה"מ שורש א' סמ"ג עשין דרבנן סי' ד' או"ח סי' תרפ"ז סמ"ק סי' קמ"ח.
ז) לקרוא את המגילה. וסכום כל המצות הן כמנין כת"ר וסמניו כתר תורה
הערה
תושב ושכיר לא יאכל בו בזה הלאו רמז מה דאיתא במד' כשהן שמחין אין אומה שמחה עמהם שנאמר ה' בדד ינחנו ומצות ק"פ ראשונה שזיכנו לאכול משלחן גבוה לכן נצטוו עליה תושב ושכיר לא יאכל בו לרמז על העתיד עת יגיל יעקב ישמח ישראל ג"כ אין אומה שמחה עמהם:
יצחק ב"ר גדלי' ז"ל פרידמאן
סוף הספר