פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
יום י"ב בחודש
רכא) להניח פיאה ועוללות בכרם לעניים שנא' לעני ולגר תעזוב אותם:
פאה פרק ז' סהי"ד ה' מת"ע פ"א סה"מ ל"ת רי"ג מ"ע קכ"ד סמ"ג לאוין רפ"ו עשין ק"ס יו"ד סי' של"ב.
רכב) שלא ללקוט פרט הכרם שהן גרגיר אחד או שנים הנפרטים מהאשכול בשעת הבציר שנא' ופרט כרמך לא תלקט:
רכג) לעזוב פרט הכרם לעניים שנא' לעני ולגר תעזוב אותם:
ב"ק פרק ז' סנהדרין ד' פ"ז סהי"ד ה' גניבה פ"א סה"מ ל"ת רמ"ד סמ"ג לאוין קנ"ה חו"מ סי' שמ"ח סמ"ק סי' רס"א.
רכד) שלא לגנוב ממון חבירו ואפי' להכעיסו לשעה ואפי' על מנת לשלם ארבע וחמשה שנא' לא תגנובו:
ספרא פ' ויקרא סהי"ד ה' שבועות פ"א סה"מ ל"ת רמ"ח סמ"ג לאוין ר"מ חו"מ סי' רצ"ד.
רכה) שלא לכחש ממון אחרים שבידו ובאיזה כל אופן שיהי' שנא' ולא תכחשו:
ספרא שבועות ל"ו סהי"ד ה' שבועות פ"א ז' סה"מ ל"ת רמ"ט סמ"ג לאוין רמ"א חו"מ מ סי' ש"ס שס"ו שס"ז.
רכו) שלא לישבע על כפירת ממון חבירו שכפר בו וכחשו ואם נשבע עובר גם על זה שנא' ולא תשקרו איש בעמיתו:
שבועות פ"א ג' סהי"ד ה' שבועות פ"א עד פרק ו' סה"מ ל"ת ס"א סמ"ג לאוין רל"ט יו"ד סי' רל"ו.
רכז) שלא לישבע לשקר שנא' ולא תשבעו בשמי לשקר:
ב"ק ע"ט ב"מ י"א בכורות י"ג סהי"ד ה' גזילה פ"א סה"מ ל"ת רמ"ו סמ"ג לאוין קנ"ו חו"מ סי' שנ"ט.
רכח) שלא להחזיק בממון חבירו דרך אלמות או דחי' ורמאות וזהו שנא' לא תעשוק את רעיך:
ב"מ נ"ז קי"ג סהי"ד ה' גזילה פ"א סה"מ ל"ת רמ"ה סמ"ג לאוין קנ"ז חו"מ סי' שנ"ט סמ"ק סי' ע'.
רכט) שלא ליטול דבר מאת חבירו בע"כ בכח זרועו ובפירסום שנא' ולא תגזול:
ב"מ ק"י קי"א סהי"ד ה שכירות פי"א סה"מ ל"ת רל"ח סמ"ג לאוין קפ"א חו"מ סי' פ"ט של"ט סמ"ק סי' ר"ט.
רל) שלא לאחר פירעון השכר שכיר עד אחר זמן המוגבל שנא' ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר
שבועות ל"ה סהי"ד ה' סנהדרין פך"ו סה"מ ל"ת ש' סמ"ג לאוין ר"א חו"מ סי' ך"ז סמ"ק סי' קך"ג סמ"ג לאוין רי"ב
רלא) שלא לקלל בשם כל אדם כשר מישראל שהוא בחיים ודומה לחרש שנא' לא תקלל חרש (מלקות):
ע"ז ט"ו סהי"ד ה' רוצח פי"ב סה"מ ל"ת רצ"ט סמ"ג לאוין קס"ח סמ"ק סי' קע"א.
רלב) שלא לייעץ לאיש תם וישר שהוא סומא בדברי העולם ואינו מבחין בין טוב לרע עצה שידע בה היועץ שאינה הגונה למתייעץ בין בצורכי הגוף בין לצורך תיקון הנפש. שנא' ולפני עור לא תתן מכשול. (ועיין בשורש ט' דזהו לאוין שבכללות ולכן אין לוקין עליו והחינוך כתב דהוי לאו שאין בו מעשה):
תורת כהנים סנהדרין ו' ז' סהי"ד ה' סנהדרין פ"ך סה"מ ל"ת רע"ג סמ"ג לאוין ר"ה חו"מ סי' י"ז סמ"ק סי' רל"א.
רלג) שלא יעוות הדיין המשפט דהיינו שידין נגד מה שידע בו שהוא אמת בדין התורה שנא' ולא תעשו עול במשפט כי במשפט צדק יתקיים ישוב בני אדם ובכללה המענה דין:
כתובות ק"ו שבועות ל' סהי"ד ה' סנהדרין פ"ך סה"מ ל"ת ער"ה סמ"ג לאוין ר"ד חו"מ סי' י"ז סמ"ק סי' רך"ח
רלד) שלא לכבד לאחד מבעלי הדין בשעה שעומדין לדין אפי' לגדול ונשוא פנים שראוי לכבוד שנא' לא תהדר פני גדול:
שבועות ל' סהי"ד ה' סנהדרין פך"א סה"מ מ"ע קע"ז סמ"ג עשין ק"ו חו"מ סי' י"ז סמ"ק סי' רך"ד.
רלה) להשוות בעלי החוב בכל הדברים ולדין ביניהם הדין תורה כמו שיודע בו ואם יעשה פשרה שיש בה שלום מה טוב שנא' בצדק תשפוט עמיתך. שורש זו. כי בהשוואת הדין יתיישב העולם כאשר כתבנו ובכללה ג"כ לדון את חבירו לכף זכות כדי להיות בין אנשים שלום וריעות:
ערכין ט"ו כתובות מ"ו סנהדרין ל"א סהי"ד ה' דעות פ"ז סה"מ ל"ת ש"א סמ"ג לאוין ט' סמ"ק סי' קך"ד.
רלו) שלא להגיד לחבירו דברים הרעים שכנגדו דובר עליו שלא בפניו שנא' לא תלך רכיל בעמך. כי הרכילות גורם ריב ומצה. ולה"ר הוא שותפו השם יצילנו:
סנהדרין ע"ד סהי"ד ה' רוצח פ"א סה"מ ל"ת רצ"ז סמ"ג לאוין קס"ה חו"מ סי' תך"ו סמ"ג סי' ע"ז.
רלז) שלא להמנע להציל נפש מישראל כשיראה אותו בסכנה ויש בידינו להצילו בשום צד שנא' לא תעמוד על דם רעיך וכן על אבידת ממונו ואמרו בסנהדרין שהוא חוב גמור להציל בנפש:
ערכין ט"ז סהי"ד ה' דעות פ"ו סה"מ ל"ת ש"ב סמ"ג לאוין ה' סמ"ק סי' י"ז.
רלח) שלא לשנוא בלב את אחד מאחינו בני ישראל שנאה הכבושה בלב שנא' לא תשנא את אחיך בלבבך:
ברכות ל"א שבת נ"ו ערכין ט"ז ב"מ ל"א סהי"ד ה' דעות פ"ו סה"מ מ"ע ר"ה סמ"ג עשין י"א.
רלט) להוכיח אפי' מאה פעמים ואפי' קטן לגדול שנראה בו שאינו מתנהג כשורה בין בדברים שבין אדם למקום או בין אדם לחבירו שנא' הוכיח תוכיח את עמיתך ואפי' ק' פעמים אפי' קטן לגדול וצריך השגחה. איך. וכיצד. ומי. וידוע הוא שמי שיש בידו למחות וגי':
שבת נ"ד ערכין ט"ז ב"מ נ"ח סהי"ד ה' חובל פ"ג וה' דעות פ"ז סה"מ ל"ת ש"ה סמ"ג לאוין ו' סמ"ק סי' קכ"ו
רמ) שלא לבייש פני חבירו ברבים ואפילו בתחילת התוכחה בדבר שבין אדם למקום שנא' ולא תשא עליו חטא. ואם לא ישוב מדרכו הרעה מצוה להכלימו עד שישוב: