אור ברסלב
פועל צדק יום א' בחודש

פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

יום א' בחודש

יבמות ס"א אבות פ"א סהי"ד ה' אשות פרק ט"ו ספר המצות לרמב"ם מ"ע רי"ב סמ"ג עשין מ"ט אבן העזר סי' א' סמ"ק סי' רפ"ד.

א) לפרות ולרבות שנאמר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו (שורש מצוה זו כדי שיהי' העולם מיושב שהשם ב"ה חפץ בישובו כדכתיב לא תהו בראה לשבת יצרה. והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצות שבעולם וחייב אדם להשתדל לזמן שגבלו חכז"ל לישא אשה). והמבטלו במזיד אפי' צדיק גמור אין לו חלק לעוה"ב:

שבת פי"ט יבמות פרק ד' ופ"ח קדושין ד' ק"ט סהי"ד ה' מילה סה"מ ה' מילה סה"מ מ"ע רט"ו סמ"ג עשין כ"ח יו"ד סי' ר"ם סמ"ק סי' קנ"ז קנ"א קנ"ט רפ"ט ומילת גר ושאר עניניו בסהי"ד ה' א"ב פי"ג יו"ד סי' רס"ח.

ב) למול את הבן שנאמר את בריתי תשמור המול לכם כל זכר וזאת הברית אשר כרת את אברהם על אמונת יחוד השם ושלמות התורה ושרשו לפי שרצה הש"י לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו אות קבוע בגופם וגם רנה להיות ההשלמה ע"י אדם ולא בראו שלם מבטן כדי לרמוז אליו. כמו כאשר תשלם צורתו גופו על ידו. כן בידו להשלים צורת נפשו בהכשר פעולותיו):

חולין פרק ז' סהי"ד ה' מ"א פ"א סה"מ ל"ת קפ"ג סמ"ג לאוין קל"ט יו"ד סי' ס"ה סמ"ק סי' ר"ג.

ג) שלא לאכול גיד הנשה שנאמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך (ומי שאכלו כולו אפי' הוא פחות מכזית או כזית לוקה. א"ת ר"ת תשעה באב גי"ד גימ' י"ז תמוז שהוא גרם חורבן הבית ראשון וב' השם יצילנו אמן) לא נאמר דרך סיפור אלא אזהרה מש"י מסיני ושורש זה שתהי' רמז לישראל לעשות רצונו ית"ש שמתוך כך נוכל לעמוד עם מי שכנגדינו כמו שאותו המלאך הי' שרו של עשו ורצה לעקרו ולא יכול לו וצערו בנגיעת הירך וכאשר זרחה השמש לרפואתו ליעקב אבינו ע"ה ונושע מן הצער כך נבטח גם אנחנו בהאל פועל ישועות שיזרח לנו ג"כ השמש של משיח מלכנו ויגאלנו במהרה בימינו אמן:

ר"ה י"ח סנהדרין ד' י"א ברכות ס"ג סהי"ד ה' קידוש החודש פ"א ופ"ד סה"מ מ"ע קנ"ג ע"ש. ורמב"ן מנה קידוש החודש ועיבור שנים לשני מצת וכן סמ"ג עשין מ"ו מ"ז.

ד) לקדש החדשים ולחשוב שנים בב"ד שנאמר החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. (מצוה להורות כי מעשה אדם עדיף ע"י ב"ד) ושורש זה. שיעשו מועדי השם בזמנו פסח כשהתבואה באביב סוכות בתקופת השנה הוא חג האסיף ואלולי עבור השנים יבואו המועדים שלא בזמנם ומצות העיבור נמסר לגדולי הדור אשר הי' בימים ההם ועכשיו בזמנים האלו אנו סומכין על החשבון המקובל מר' הלל בן יהודא הנשיא שהי' מעבר השנים עד ביאת הגואל צדק בב"א:

פסחים פר' ה' ד' ס"ט סהי"ד ה' ק"פ פ"א ופ"י סה"מ מ"ע נ"ה סמ"ג עשין רכ"ג.

ה) לשחוט כבש הפסח בזמנו שנא' ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים. (והמבטל מצוה זו חייב כרת) שורש זה. כדי שנזכור לעולם הניסים הגדולים שעשה השי"ת ב"ה לאבותינו ולנו ביציאת מצרים:

ברכות ט' זבחים נ"ז פסחים מ' ע' ק"ך מגילה כ"א סהי"ד ה' ק"פ פ"ח סה"מ מ"ע נ"ו ע"ש סמ"ג עשין רכ"ה.

ו) לאכול בשר הפסח בליל ט"ו בניסן שנא' ואכלו את הפסח בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו. (ובזוהר כתב הטעם משום ואת פסולי אלהיהם תשרפון באש) שורש זו. ג"כ כדי שנזכור הנסים הגדולים שעשה לנו הקב"ה כשהוציאנו מעבודת הפרך לחירות:

פסחים מ"א. סהי"ד ה' ק"פ פ"ח סנהדרין פי"ח סה"מ ל"ת קנ"ה ובשורש ט' ע"ש בהשגת רמב"ן שהוא חישב נא ומבושל בשני לאוין וכן סמ"ג לאוין ש"נ שנ"א.

ז) שלא לאכול בשר הפסח נא ומבושל שנא' אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים. (מלקות) שורש זו. ג"כ לזכור נס יציאת מצרים וזה שנצטוינו לאכלו צלי דוקא לפי שכך דרך מלכים ושרים לאכול בשר צלי מאכל טוב ומוטעם להתנהג באכילת הפסח דרך חירות ושרות. ועוד מורה אכילת הצלי על החיפזון שלא יכלו לשהות כדי לבשלו:

מכילתא סהי"ד ה' ק"פ פ"י סה"מ ל"ת קי"ז סמ"ג לאוין שנ"ח.

ח) שלא להותיר מבשר הפסח שנא' ולא תותירו ממנו עד בקר (אין לוקין עליו שהוא ניתק לעשה) שורש זו. ג"כ לזכר יציאת מצרים. וכמו שהמלאכים ושרים אין צריכין להותיר מתבשילם מיום ליום. ע"כ אמר אם יותיר ממנו שישרף. כדרך מלכי אדמה ששורפין הדבר שאין חפץ בו וכל זה לזכור ולקבוע בלב זמן גאולתינו מעבודת הפרך. ונעשו בני חורין. וזכינו למלכות ולגדולה בקבלת התורה ובכניסת א"י:

פסחים ד' ה' סהי"ד ה' חמץ ומצה פ"ב סה"מ מ"ע קנ"ו. סמ"ג עשין צ"ט או"ח סי' תל"א עד סי' תמ"א סמ"ק סי' צ"ח.

ט) לבער חמץ ביום י"ד בניסן שנא' אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם שורש זו. ג"כ כדי שנזכור נס מצרים כמו שכתוב בקרבן פסח:

פסחים ק"ך סהי"ד ה' חמץ פ"ד. סה"מ מ מ"ע קנ"ח סמ"ג עשין מ' או"ח סי' תע"א סמ"ק סי' רי"ט.

י) לאכול מצה בליל ט"ו בניסן שנא' בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות. שורש זו ג"כ מה שכתוב בקרבן פסח:

פסחים ה סהי"ד ה' חמץ פ"א ופ"ד סה"מ ל"ת ר"א סמ"ג לאוין ע"ח או"ח סי' תל"א ת"מ תמ"ו סמ"ק סי' ל"ו.

יא) שלא ימצא חמץ כל שבעה שנא' שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם (ואין לוקין עליו שאין בו מעשה ועי' במצות כ' מ"ש שם) שורש זו שנזכור לעולם נס שעשה לנו הקב"ה ביציאת מצרים. וגם נזכור שמתוך חיפזון היציאה אפינו העיסה הזאת. ספרי המוסר אמרו. החמץ והשאור רמז ליצה"ר וציוה השם להרחיק מבינינו כל ז' ימי החג ר"ל ימי שנותינו ע' שנה להזכיר לאדם כל ימי חלדו ילך בדרך טובים. גם השאור מגביה העיסה. והוא סימן גאוה. וציונו להתרחק ממדה המגינה מאד עד קצה אחרון כי היא מגונה מאד בעיני הקב"ה:

פסחים מ"ג מ"ד סהי"ד ה' חמץ פ"א ד' סה"מ ל"ת קצ"ח ועי' רמב"ן או"ח סי' תמ"ב תמ"ג סמ"ג לאוין ע"ט.

יב) שלא לאכול תערובות חמץ שנא' כל מחמצת לא תאכלו (מלקות) שורש זו. כמו שכתבנו בשאור ולחזק הדבר בלבנו הרחיקתנו התורה הקדושה ממנו כל כך:

פסחים צ"ו יבמות ע' ע"א סהי"ד ה' ק"פ פ"ט סה"מ קכ"ו קכ"ח סמ"ג לאוין שכ"ג שנ"ד.

יג) שלא להאכיל בשר פסח לישראל מומר שנא' זאת חוקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו ופירושו מומר לעכו"ם. (ואין לוקין עליו שאין בו מעשה) ושורש זו ג"כ לזכור נמי יציאת מצרים כמו שכתוב בשחיטתו ואנו עושין אותו לאות ולזכרון שבאנו אז לחסות תחת כנפי השכינה ע"כ אין ראוי להממיר הדת והאמונה לאכול ממנו ועל כיוצא בזה נאמר בגמ' לפעמים סברא היא ואין צריך ראי' אחרת:

עי' מצוה י"ג בגליון.

יד) שלא להאכילו לתושב ושכיר שנא' תושב ושכיר לא יאכל בו (ואין לוקין עליו שאין בו מעשה) פירשו חכמז"ל תושב הוא האוכל נבילות ואינו עובד ע"ז ושכיר הוא גר שמל ולא טבל. ושורש זו בעבור שקרבן פסח זה הוא לזכר חירותינו ובואינו בברית נאמנה עם הש"י ב"ה ע"כ אלו אשר לא השלימו עוד באמונה. ראוי שלא יהנו בו

פסחים ד' פ"ה סהי"ד ה' ק"פ פ"ט סה"מ ל"ת קכ"ג סמ"ג לאוין שנ"ב.

טו) שלא להוציא הבשר מהחבורה שנא' לא תוציא מן הבית מן הבשר החוצה (מלקות) שורש זו ג"כ לזכירת י"מ ומפני שנעשינו אדונים באה המצוה עלינו שנאכל במקום החבורה כדרך מלכי ארץ שכל המוכן להם נאכל בהיכלם:

פסחים ד' פ"ד סהי"ד ה' ק"פ פ"י סה"מ ל"ת קכ"א סמ"ג לאוין שנ"א.

טז) שלא לשבור עצם בקרבן פסח שנא' ועצם לא תשברו בו (מלקות) שורש זו ג"כ כנ"ל שאין כבוד לבני מלכים לגרר עצמות ולשברם ככלבים ע"כ בכל שנה ושנה באותו הזמן ראוי לנו לעשות מעשים המראים המעלה הגדולה אשר הי' לנו באותו הזמן ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושים נקבע בנפשותינו הדבר לעולם וגם יקבע האמונה בלבנו לצפות לישועה כאז כן עתה בב"י:

פסחים צ"ו יבמות ע"א סהי"ד ה' ק"פ פ"ה ופ"ט סה"מ ל"ת כ"ז סמ"ג לאוין שנ"ה.

יז) שלא יאכל ערל מבשר הפסח שנא' וכל ערל לא יאכל בו פי' (האי ערל אפי' שמתו אחיו מחמת מילה) ושורש זו ג"כ מה שכתוב בשאר מצות הפסח לזכירת יציאת מצרים:

תמורה כ"א חלה פ"ד ערכין נ"ט זבחים צ"ו חילין ס"ט קל"ב בכורות נ"ג סהי"ד ה' בכורות פ"א סה"מ מ"ע ע"ט סמ"ג עשין רי"א סמ"ק סי' ק"כ יו"ד סי' ש"ו עד סי' ש"ך ואם מהני דוקא בא"י ברמב"ן ובראב"ד וכ"מ שם. וסוף מס' חלה ופ"ג דתמורה.

יח) לקדש הבכור שנא' קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא שורש זו שרצה הקב"ה לזכותינו לעשות מצוה בראשית פריו למען דעת כי הכל שלו ומידו נתנו לך. ואין לנו דבר בעולם רק מה שיחלק לנו הש"י בחסדו. ונבין זה בשכלותינו שצוה לנו הקב"ה אחר שיגע האדם כמה יגיעות וטרח כמה טרחות בעולמו והגיע הזמן שעשה פרי וחביב עליו כבבת עינו מיד נותנו להקב"ה ומתרוקן מרשותו ומכניסו לרשות בוראו. ועוד לזכור הנס הגדול שעשה לנו השי"ת בבכורי מצרים שהרגם ואת בכורינו הציל:

פסחים ק"ח ל"ה ריש כריתות סהי"ד ה' חמץ פ"א סה"מ ל"ת קצ"ז סמ"ג לאוין ע"ו או"ח סי' תמ"ג סמ"ק סי' רכ"ב.

יט) שלא לאכול חמץ בפסח שנא' ולא יאכל חמץ (כרת) ג"כ מה שכתוב בשאר מצות הפסח:

פסחים ד' ה' סהי"ד ה' חמץ פ"א סה"מ ל"ת ר' סמ"ג לאוין ע"ז או"ח סי' תל"א ת"מ תמ"ו סמ"ק סי ל"ד ל"ה.

כ) שלא יראה חמץ כל שבעה שנא' ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבוליך (ואם מניחו במזיד לוקה ובשוגג פטור פי' אם לקח חמץ בפסח והניחן ברשותו לוקה) שורש זו ג"כ כמו שכתוב בשאר מצות הפסח:

תוכן העניינים

פועל צדק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה