אור ברסלב

פה אחד על הגדה של פסח· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

מגיד · דיינו

עשר המכות

פסקה א

כמה מעלות טובות למקום עלינו. אפשר כמ"ש רעיא מהימנא דכל נשי ישראל אחידן בשכינתא. ואמרו רז"ל דבזכות נשים צדקניות נגאלנו ממצרים וזה רמז כמה גימט' אדני שהיא השכינה. מעלות אותיות עלמות שהם נשים שנשפעו בצדקתן מהשכינה ובזכותן יצאנו ממצרים. וגם היו כשרות שלא נמצא בם דופי וכמ"ש רז"ל במדבר רבה פ"ג על פסוק מוציא אסירים בכושרות. ויומתק יותר במ"ש הרמ"ק ז"ל בס' גרושין דיצ"מ היה מצד השכינה ולזה רמז בתיבת כמה שהוא גימטריא אדני שמצד השכינה שם אדני יצאנו ממצרים והטעם משום עלמות כי ע"י שהפליאו נשים צדקניות במעשיהם הטובים והמופלאים נתרבה השפע בשכינה והיתה יצ"מ. [ויתכן שאמרו נשים צדקניות הגם דהפליאו חסדיהן שלא היו חייבות בכך ובפרט שהי' עול מלכות עליהן שהיו משעבדים המצריים ברשעתן בדור אחרון לנשים והיו פטורות מכבוד בעליהן כשם שנשים פטורות מכבוד אב ואם שרשות בעליהן עליהן כן יש מקום לפוטרן מבעליהן מפני שעבוד המלכות וכמו שפירשנו בעניותנו בדרושים שז"ש בשבר נשים צדקניות שהיו באותו הדור כלומר באותו הדור האחרון שהיו משועבדות לעבודת פרעה והיו פטורות מכבוד בעליהן וא"כ נשים חסדניות מבעי ליה. אמנם אפשר דקאמר צדקניות להורות דנשים כשרות כלם אחוזי בשכינה הנקראת צדק וע"כ נקראו צדקניות מבחינת צדק שהיא השכינה]. ומאחר שיציאת מצרים היה בשכר נשים צדקניות כי אנן בדידן האנשים לא היה לנו זכות לצאת א"כ כמה מעלות טובות למקום עלינו. כי כרב רחמיו ריחם עלינו כי מצדנו לא היינו כדאים כי היינו מוטמעים במ"ט ש"ט כמשז"ל ואלו היינו שוהים עוד רגע ח"ו נכנסים היינו בן' ש"ט ולא היה עוד תקומה. ולכן במדת רחמיו בקש טצדקי להוציאנו בשכר נשים צדקניות ודילג את הקץ למלאת שני גלותם בקושי השעבוד או בריבוי עם או ביתר טענות לפני ולפנים משוה"ד והכל מצד רחמיו ובזכות אבות ונשים צדקניות. וא"כ סגי ומסגי עיקר היציא' היא נפלאת. ומהיכא תיתי שמלבד היציאה עוד יפליא חסדי חסדים לקיים כל אשר הבטיח לאברהם אע"ה בדקדוק גדול ולהוסיף כהנה וכהנה מאחר דאעיקרא עיקר היציאה היא רח"ם רחמתי"ם כדבר האמור והיינו דקאמר אלו הוציאנו ולא עשה בהם שפטים דיינו ואחריה רעותיה מובאות כמה מעלות בקנה אחד עולות נורא תהלות ויתכן עוד לפרש:

פסקה ב

אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו. בדרך אפשר כמ"ש בזהר חדש פ' וישב דבשביל מכירת יוסף היה גלו' מצרים [האמת אגיד דעלה במחשבתי ענין אחד אשר לא שערנוהו בקונטרוסינו על כל דבר פס"ח והוא שיש לחקור כמה חקירות. האחת דלפי מ"ש רבינו האר"י זצ"ל דגלות מצרים לברר ני' הק' שנפלו במצרים מאדה"ר וז"ש כי גר יהיה זרע"ך וכהנה וכהנה רמזים כגון ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ני' הק' ולזה נצטוו לא תוסיפו לראותם כי לא נשאר ני' הק' וכיוצא. והרי בזהר חדש קרי בחיל דהיה בעבור מכירת יוסף. וזאת שנית דאם הוא בעבור מכירת יוסף מדוע לא נשתעבדו שבט לוי דהוא ושמעון היו עיקר ענין יוסף. ועוד בה שלישיה אמאי נשתעבדו שבט בנימין ושבט אפרים ומנשה דליתנהו במכירת יוסף. ואת רב"ע מאמרם ז"ל שיצחק אבינו ע"ה נתן אות שי"ן מישחק ולקח אות צדי"ק לקצר גלותם והיו צריכים לנכות רד"ו מת' ולישב ק"ץ בגלות ותהי להיפך דישבו רדו ונגרע קץ וחמ"ש את אר"ש דקרא בהדיא כתיב ומושב ב"י אשר ישבו בארץ מצרים ת"ל שנה וזה מוכיח דהיה בעבור גזירת בין הבתרים. ועצ"ם הששי דאם לא היו עשו העגל לא היה עוד גלות כמשז"ל חירות ממ"ה חירות מש"מ וכפי מ"ד שהיה בשביל מכירת יוסף א"כ גזרת בין הבתרים לא נתקיימה כלל. ועוד יש לחקור כי השב"ע השבי"ע דבשלמא אם גלות מצרים בשביל גזירת בין הבתרים ניחא דיעקב אבינו ע"ה היה בגלות מצרים וסבל צער לצאת מא"י וירד מצרימה אנוס על פי הדיבור ונח נפשיה שם מאחר שהוא עיקר זרע אברהם ואמרו ראוי היה יעקב אע"ה לירד בשלשלאות של ברזל כי הוא אדה"ר וכו' אבל אי הוא משום מכירת יוסף מה יש לו ליעקב אבינו ע"ה לכל הצער הגדול הזה:
וליישב כל האמור אפשר לומר כי הנה זרע אברהם נתחייבו בגזירת בין הבתרים ואח"כ נתחייבו השבטים גלות על מכירת יוסף הם וזרעם והקב"ה ברוב רחמיו כי רחום הוא ריחם עליהם שיהא גלות מצרים עולה לכאן ולכאן לקיים גזירת בין הבתרים ובשביל מכירת יוסף דגזרת בין הבתרים מידי הוא טעמא לברר ני' הק' שנפלו מאדה"ר הא כיון דמשתעבדים בשביל מכירת יוסף ממילא נפקא ני' הקדושה מארץ חם. ונמצא דעושים שניהם בבת א' מקיימים גזרת בין הבתרים ולוקים על מכירת יוסף. והנה כי כן בעבור יצחק שנתן ש' ולקח צ' נתכפרו רד"ו שנה של גלות ונשארו ק"ץ שנה אלו בשביל גזרת בין הבתרים, אמנם באשר על מכירת יוסף חייבים גלות רד"ו שנה כמו שביאר בזהר חדש לכן הגם כי משום גזרת בין הבתרים הגיע זמנם בקץ שנה לכבוד יצחק אע"ה. לא יצאו כי משום מכירת יוסף חייבים רד"ו שנה לכן השלימו רד"ו שנה ומכלל הק"ץ של גזרת בין הבתרים ויצאו ברד"ו. ובזה נתיישבו כל החקירות דעיקר גלות מצרים בעבור גזרת בין הבתרים והוא יעלה גם כן בעבור מכירת יוסף ולכן שבט לוי לגיון של מלך לא נשתעבדו ואהניא להו גם בעבור מכירת יוסף דהקדש מפקיע מידי שעבוד. ומנשה ואפרים ובנימין נשתעבדו משום גזרת בין הבתרים. והגם דבק"ץ שנים כבר נשלמת גלות מצרים מ"מ כיון דמעיקרא זה דביטול שאר השנים היה משום חינא וחסדא וכבר הוי מיהו נשארו גם בנימין מנשה ואפרים עד מנין רד"ו:
ועל פי זה יש לרמוז בכמה מקראי קדש לא עת האסף רק את זה אומר דבזה יש לרמוז בפ' יחזקאל סי' י"ז ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך בהשלים הק"ץ שנים כי נשלם גזרת בין הבתרים ויצאו ני' הק' וז"ש רבבה כצמח השדה נתתיך שהוא לברר ני' הק' ותרבי ותגדלי שנתבררו ני' הק' ועלו למקומם ובאו דרך גבר ואחר זה תשלום העבדות בעבור מכירת יוסף ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים בהשלים רד"ו ובזה יש לרמוז בפ' אחרים:] וכשבאו למרה קטרגה מדה"ד דהי"ל להיות שבע על חטאתם דישבו כ"ב שנים לכל שבט על שצערוהו דכ"ב שנים לא ראה אביו וכ"ב פעמים עשרה הם ר"ך הסר עשרה על שנפטרו השבטים שם והיו רד"ו בגלות ומדה"ד היה רוצה שישתעבדו ז' זמנין כמנין זה וא"ל הקב"ה שישמרו שבת והיא תכפר דשביעאה ההוא צדיקא בה אחיד וכדאי לכפרה ע"ש באורך וכפ"ז דגלות מצרים היה בעבור מכירת יוסף ולא משום גזרת בין הבתרים לא היה צריך לקיים אשר הבטיח הקב"ה לאברהם אע"ה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כי גלות מצרים היה בעבור מכירת יוסף וז"ש אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו דמ"ש וגם את הגוי אשר יעבודו לא אמר על גלות זה ותסגי היציאה בעצמה והא תו למה לי:

פסקה ג

אלו עשה בהם שפטים ולא עשה באלהיהם דיינו. כי הנה הכתוב אומר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ויש מקום לומר כי וגם אתא לרבות לעשות שפטים באלהיהם וזהו אם גלות מצרים היה בעבור גזרת בין הבתרים אך אם גלות מצרים בחטא מכירת יוסף א"כ נאמר כי וגם אתא לרבויי גלות מצרים שהוא בעבור מכירת יוסף שיתקיים שהמצריים יהיה להם עשר מכות. ומעתה אין ריבוי לעשות שפטים באלהיהם וז"ש אלו עשה בהם שפטים כי וגם הרבה גלות מצרים ולא עשה באלהיהם דליכא רבוי לזה דיינו:

פסקה ד

אלו עשה באלהיהם ולא הרג בכוריהם דיינו. פירוש דאם נאמר דאיכא תרי רבויי דכתיב וגם את הגוי דגם ריבוי אחד ואת רבוי שני. ואע"ג דקי"ל אין רבוי אחר רבוי אלא למעט כתבו התוס' ביומא דהיינו דוקא כי ליכא לרבות וכן כי איכא תרי מיעוטי דהוי לרבות היינו כי ליכא למעט: ובהא ניחא דדרשינן במנחות מן הבקר מן הבהמה מן הצאן כלם למעט וכן אמרו זאת תורת העולה היא העולה ג' מיעוטין וכיוצא בדוכתי אחריני וה"ה נימא הכא דכתוב תרי רבויי וגם את ריבוי אחד לרבות גלות מצרים הגם דהוי על מכירת יוסף. וריבוי שני לעשות משפט באלהיהם. אכתי אלו עשה באלהיהם ולא הרג בכוריהם דיינו דזהו דרשת דן אנכי במכת בכורות וא"צ לקיים במצרים גם הדרשה דדן אנכי:

פסקה ה

אלו הרג בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם דיינו. כי הנה מ"ש ואחרי כן יצאו ברכוש גדול פירש רבינו האר"י ז"ל שיבררו ניצוצי הקדושה כמש"ה וינצלו את מצרים עשאוה כמצולה שאין בה דגים וא"כ אף שהרג בכוריהם וקיים דרשת דן אנכי אלו לא נתן ממונם דמ"ש רכוש גדול הוא על ניצוצי הקדושה דיינו:

פסקה ו

אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים דיינו. כי הנה אמרו רז"ל הים ראה וינוס ראה ארונו של יוסף וא"כ גם שבמדת רחמיו נתן לנו ממונם ורצה לקיים רכוש גדול מכלל דאיכא קטן והוא הממון עכ"ז לא היה לו לקרוע את הים בזכות יוסף מאחר כי גלות מצרים בחטא יוסף ומדה"ד שישבו שבע על חטאת' ח"ו לא היה לו לקרוע הים כי הם חטאו עם יוסף ותיסגי שיצאנו מהגלות:

פסקה ז

אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו. אפשר במשז"ל דבשכר ויבקע עצי עולה אברהם אע"ה נקרע הים ובזה פירש הרב עיר וקדיש מהר"ר גבריאל איספיראנסה ז"ל מש"ה לגוזר ים סוף לגזרים כלומר לגוזר ים סוף בעבור גזרים של אברהם אע"ה ולפ"ז לא נקרע הים בשביל יוסף אלא בשביל אאע"ה. לז"א הא והא איתא דנקרע הים בשביל אע"ה, אבל עדיין היה טיט ורפש ולא היו יכולים לעבור בתוכו בחרבה אבל בשביל זכות יוסף ע"ה הצדיק הים ראה וינוס וכיון שנס הים היה חרבה. וז"ש אלו קרע לנו את הים בזכות אברהם אע"ה ולא העבירנו בתוכו בחרבה ולא היה נס בשביל יוסף הצדיק ע"ה דיינו:

פסקה טז

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו. מונה והולך ט"ו מעלות כנגד ט"ו שיר המעלות וכמו שכתבו המפרשים. ואמרו תלמידי רבינו יהודה החסיד ז"ל בשם רבם כי ט"ו שנים עמדו ביחד אבות העולם ובזכות ט"ו שנים הללו שלמדו תורה והיו דבקים בו יתברך נתקיים העולם וכמש"ל בפסקת היא שעמדה לאבותינו ולנו ע"ש באורך. ואפשר דבזכותם ריחם ה' על ישראל ועשה להם ט"ו מעלות הללו וכבר כתבו שכנגדן יסד דוד ט"ו שיר המעלות כמ"ש בשמם לעיל שם. ואפשר שהקב"ה זיכה אותם לאבות שילמדו יחד ט"ו שנים כי הם היו ענוים מאד ושם י"ה עזרם ומגינם של ענוים כמ"ש ז"ל: ועאכ"ו לאבות העולם ולכן זכו להיות במעמד שלשתן ט"ו שנים כמספר שם י"ה:

תוכן העניינים

פה אחד על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה