עשירית האיפה חלק א· רבי ירוחם יהודה ליב וולפיש
פרשת יתרו
לפרשת יתרו פירוש על מדרש יתרו איתא במדרש סדר זה וז"ל שלח לחמך ע"פ המים כי ברוב ימים תמצאני (קהלת י"א) וכי בני אדם שוטים הם שנותנין לחמם על פני המים, ועל מי אמר על יתרו שנתן לחמו למשה שנאמר קראן לו ויאכל לחם הוי שלח לחמך על פני המים זה משה כי מן המים משיתיהו, למה כי ברוב ימים תמצאנו ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני אלקים ע"כ במדרש, ותמוה וכי לא היה לשלמה וליתרו לקרא למשה אלא בשם מים, ונ"ל לפרש עם דברי שמ"ר (פרשה א) ע"פ ותקרא שמו משה וז"ל מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים אע"פ שהרבה שמות היה לו למשה לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה ואף הקב"ה לא קראהו בשם אחר עכ"ל ועתה י"ל שיתרו התבונן למה נקרא בתורה בשם משה הלא היה לו שבע שמות אלא מפני המים משיתיהו למדנו שכרן של גומלי חסדים אף הוא גמל חסר עם משה והכניסו לתוך ביתו ופתח לו את הפתח. ומדה כנגד מדה זכה לאכול לחם לפני אלקים כשם שיתרו פתח הדלת למשה כן דלתי שמים פתח הקב"ה בשבילו להוריד לפניו מן משא"כ שאר גרים היו אוכלין משיורי המן וא"ש:
את כל אשר עשה אלקים למשה פירש בבעה"ט ששמע יתרו שבא הקב"ה על משה במדת הדין להורגו על אשר שלא מל בנו שנאמר ויפגשהו ד' ויבקש המיתו ושמע שניצול מזה עכ"ל ותמוה מאי שייך זה לביאת יתרו, ונ"ל לפרש דבעה"ט מביא שמה בשם המכילתא דהבן הזה אשר לא נימול היה גרשום ויתרו התנה עם משה שהבן הראשון יהיה לע"ז ולכך לא נימול עד שפגעו המלאך בדרך וביקש להמיתו והמהרש"א כתב שיתרו היה מבני קטורה ומחויבין במילה כמו שפסק הרמב"ם ופירש מה דאיתא בסנהדרין ויחד יתרו מלמד שהעביר חרב חדה על בשרו היינו על הפריעה כי כבר היה נימול בחיתוך וצ"ל דהבן הראשון שהתנה יתרו עם משה שיתנהג בדרך יתרו היינו שיהא נימול בלא פריעה מ"מ חפץ המלאך להרגו וזה מה שמועה שמע ובא ששמע שגם בשביל הפריעה פגע הדין במשה בא תיכף להמדבר והעביר חרב חדה על בשרו כלומר שפרע וא"ש וזה רמז במדרש כי תצא חתן דמים למולות לשון רבים מכאן למילה ומכאן לפריעה כלומר דעיקר הדין היה בשביל הפריעה ומתאים לזה פירש"י מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ושני דברים אלו בזכות המילה הן קריעת ים סוף שירה הזאת בזכות המילה כדכתיב זאת בריתי זה המילה ועמלק זרק מילות כלפי מעלה ויהושע שמל את בני ישראל שנית יש בו כח המילה להתגבר על עמלק כדאיתא במדרשות וביערות דבש וא"ש: