אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שסא

סימן שס

סעי' ה' בהג"ה בע"כ שודדים גזלו מיהודים עורות ובכח השרים החזירו קצת כתב שו"ת יד אלי' סס"ט דחולקין בשוה דאין לשום אחד זכי' בעורות דאיכא יאוש וש"ר וצ"ע דהא מבואר בסימן שס"א ס"ה בשם הנמ"י דבע"כ ל"ה ש"ר ועיי"ש בש"ך סק"ב שחולק על הנמ"י עכ"ל ד"ג כמ"ט ס"א הנה מ"ש בשם הנמ"י והש"ך אינו בדין זה רק במכר באחריות עש"ך סק"ב ודין נתנו בע"כ הוא תשובת רשב"א וש"ך אינו חולק אלא כשהחליף בטעות כתב דפוסקים מחולקים עיי"ש סק"ג אך לעיל סימן רל"ו בש"ך סק"ו כתב עמ"ש הרמ"א דבמטלטלין דמייאשו מהם א"צ להחזיר אם קנאם וה"ה אם גזלם ממנו ע"כ וכתבתי שם דדעת הש"ך דבגזלן ישראל ל"ח שיר רק מרצונו ובגזלן נכרי חשוב ש"ר גם בע"כ וא"ש דברי השו"ת י"א גם לפמ"ש נסיבות כאן דהיכא דנתייאש בראותו האנס טרם נגזל גם בגזלה מהאנס אחר חשוב ש"ר א"ש נמי דברי הי"א.

ל"ש ל"י בנה"כ ליו"ד ס"ס קע"ז כתב הגוזל מחברו ונתנו לאחר ואכלו רמ"ג רמ"ג אף שלא ידע שהי' גזול והחוו"ד כתב דודאי אם נשתנה ביד השני ואח"כ אכלו פטור כיון דנשתנה קודם שנהנה כבר יצא מרשותו ולא נהנה משל חברו וכיון דהנאת אכילה מתחלת אחר ששינה כדאיתא בכתובות דף למ"ד מכיון דלעסו קניא א"כ קנאו קודם שנהנה עיי"ש.

ולעד"נ כנה"כ דאין שינוי קונה רק כשנתכוין לקנות משא"כ כשלא ידע וכסבור שלו הוי כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו לא קנה וכן מבואר בש"ך לעיל סימן ש"ו סק"ו בשם תוס' ובנתיבות סימן קפ"ג ס"ג ובמקו"ח סימן תנ"ד סק"ב ואפשר דעת החוו"ד דשא"ה דכבר גזלו הראשון שנתן לזה שאכלו ובשינוי של המקבל נקנה לגזלן ויוצא מרשות נגזל אבל לא נראה דכיון דהגזלן כבר נתנו לשני ונסתלק ממנו ואינו ברשותו איך יקנהו עתה כשנשתנה ודינו של המקבל עם הנגזל והמקבל אין דעתו לגזול ולקנות מהנגזל ומצאתי באס"ז ר"פ הגוזל ומאכיל דעת הרמ"ה דע"כ לא אמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רמ"ג רמ"ג אלא כשבא אחר ואכלו שלא ברשות אבל בשהאכיל הגזלן לאחרים לא קאמר דודאי שליחותי' קעבדי ודוקא היכא דלא ידעי דגזלה הוא דבידעי דגזלה הוא רמ"ג רמ"ג ודעת ראב"ד דהגוזל ומאכיל לאחרים ובחזקת שהוא שלו אוכלים לפני יאוש משלמים דמי בשר בזול ואם ע"ד שגזולה היא אוכלים משלמין כולה וכ"ד הרשב"א והמאירי כתב דגדולי הדורות שלפנינו ס"ל דמאכיל לפני יאוש פטורי שהמאכיל הרי הוא כאוכל עצמו ואפילו האכילו למי שאין מזונותיו עליו וגדולי המפרשים מחייבין במאכיל עיי"ש ומ"ש רמ"ה דשליחותי' קעבדי וכן המאירי שהמאכיל כאוכל עצמו צ"ע אי כונתם כיון דהאוכל לא ידע דגזול הוא ישלד"ע דכבר העלו לעיל סימן שמ"ח בש"ך ואחרונים דגם בשוגג אשלד"ע ועוד אפילו למ"ד ישלד"ע מ"מ לא מצינו שזה נהנה וזה מתחייב כדאיתא בקידושין דף מ"ג עיי"ש בתוס' ד"ה שלא ואף דשא"ה דכבר נתחייב הגזלן באחריות והוא האכילו לזה שלא ידע מ"מ מה לו לנגזל בזה אם אין לגזלן לשלם הרי האוכל נהנה ונשל נגזל ואפשר כונתם דע"י שינוי שעשה האוכל כשלעסו קנהו הגזלן דשליחותי' קעבדי וכשנהנה אח"כ האוכל כבר אינו של נגזל וס"ל בשוגג ישלד"ע וכשלעסו עדיין ליכא הנאה וא"כ לפי מה דקי"ל דבשוגג ג"כ אשלד"ע אין המשלח קונה כיון דהשתא אינו ברשותו וצ"ע גם בטלה ונעשה איל ועומד ברשות אחר ולא ברשות גזלן אי נקנה לגזלן ובמרובה דף ס"ה ע"ב גנב טלה ונעשה איל נעשה שינוי בידו וקנאו משמע דוקא שנעשה השינוי בידו וכן לשון רמב"ם וש"ע סימן ש"ס ס"ו וכן נראה דהא שינוי קונה ילפינן מאשר גזל כעין שגזל יחזיר וא"ל לא יחזיר וזה מיירי כשהוא ברשות הגזלן וצריך השבה וביאוש למ"ד דקני נסתפקו תוס' בב"ק דף ס"ט אי קני הגזלן ע"י יאוש כשאין הגזלה ברשותו והובא בנתיבות לעיל סימן שנ"ג ס"ג ועיין קצו"ח סימן שנ"ג ס"ב ומצאתי בגאון צבי דשינוי אינו קונה רק כשנשתנה ברשות גזלן עיי"ש בסימן שס"ג ובשו"ת רמ"א ס"ס פ"ז מוכח דשינוי השם אינו קונה כשעומד באגם ולא בבית גנב כמו שביארתי דבריו בח"י ליו"ד סימן ש"כ.

ואם נאמר טעם הרמ"ה משום שינוי דוקא באכלו אבל גזל כלי ונתנו לאחר ונשתמש בו וקלקלו קצת דעדיין שמו עליו ואינו שינוי וכמ"ש הסמ"ע סימן שנ"ד סקי"א יודה הרמ"ה דחייב המקבל לשלם מה שנהנה אף דלא ידע שגזולה ביד הנותן והא דלעיל סימן ע"ב סל"ג דאינו חייב רק כשידע שאינו של הממשכן אצלו צ"ל כמ"ש קצו"ח ושעמ"ש שם דמה שנהנה חייב רק הפחת יותר ממה שנהנה פטור כשלא ידע ודעת המח"א בהלכות גזלה ס"ז לחייב כל הפחת והביא פוסקים דס"ל הכי.

סעי' ו' אבל אם נתייאשו ובא אחר ואכלו משמע כאן ובס"ז ביורשים אפילו היאוש הי' רק אחר שבא ליד שני פטור ותמה שעמ"ש הא כשבא הגזלה ליד שני לפני יאוש הוי כגזלו לנגזל דברשות נגזל קאי דמה"ט אם בא אחר ואכלו לפני יאוש חייב ומה מועיל יאוש אחר שגזלו את"ד ולק"מ לפמ"ש קצו"ח ונתיבות בסימן ל"ד ס"ז דשני ל"ח גזלן כיון דכבר אינו ברשותו של נגזל ולא הוסיף בהגבהתו שום גזלה ושום קנין רק כשאכלו לקצו"ח חייב מטעם מזיק ולנתיבות כשאכלו או עשה בו שינוי נעשה גזלן כיון דאז הוציאו יותר מרשות נגזל עיי"ש וא"כ כיון דל"ח גזלן לפני היאוש אין לחייבו על הגזלה או ההיזק שעשה אחר יאוש וכמו אכלה יורש אחר יאוש שנתייאש כשהי' ביד מורישו

סעי' ז' נשתנית כתב בשעמ"ש דמשמע דאף דנשתנית ביד היורשים ואכלוה לפני יאוש חייבים דמיה והקשה מ"ש אם נתייאש ביד היורשים ואכלוה פטורים ובנשתנית אצלם חייבים דהא יאוש כדי ל"ק ושינוי קונה עיי"ש ולפמ"ש בס"ו לק"מ כיון דשינוי קונה גוזלים בשעת שינוי גזלה חדשה ולפני יאוש חייבים משא"כ אחר יאוש דאינו ברשות מרה אף דלא נקנה ליורש וכמ"ש תוס' בר"פ הגוזל ומאכיל ולפני היאוש כשבא לידם לא עשו שום גזלה.

לאחר יאוש פטורים א"ל הניח אביהם נכסים הקשה בשעמ"ש לפמ"ש ש"ך בסימן ק"ז סק"ח דאם מכרו יתומים מטלטלין שהניח אביהם חייבים לשלם משלהם משום מזיק שעבודו של חברו ה"נ נהי כיון דנתייאש הנגזל אצל אביהם יצא מרשותו לא עדיף מאלו הי' החפץ קנוי לאביהם לגמרי דהי' הנגזל גובה עבור חובו א"כ כי אכלוה יורשים הזיקו שעבודו עיי"ש ולק"מ דכיון דנתייאש מגוף חפץ הגזול דכסבור שלא יבא עוד לידו א"כ כמו דסבור שלא יבא לידו מחמת השבת הגזלה עצמה כן לא תבא לידו מחמת חיוב דמיה המוטל על הגזלן דאם מצפה שתחזור בעין מחמת חיוב דמיה גם מגופה לא מתייאש וא"כ נהי דל"מ יאוש לפטור הגזלן מדמים ה"נ ל"מ יאוש לקנות גופה בלא ש"ר או שינוי מעשה ומ"מ חידשה תורה אם בא אחר ואכלה פטור דל"ח מזיק גוף חפץ של נגזל כיון דאכלו אחר יאוש ה"נ ל"ח מזיק שעבודו מאותו חפץ כיון דנתייאש גם משעבוד אותו חפץ.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה