ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שלז
סעי' י' ולא מנכינן מאגרי' כ"כ הרא"ש דאפוקי הוא כדאמרינן בפא"נ דף ס"ז במשכנתא ותמות הא התם מבואר ברא"ש שכתב ר"א דוקא משכנתא משום דמוחזק המלוה והורידו לוה לאכול עד שיסלקו בזוזי וא"כ אדרבה יש ראי' משם להיפך דבלא משכנתא מעכב חובו בעד הא"ר ול"ח אפוקי ממונא ומצאתי בע"ח הניחו בתימא גם הטו"ז האריך לדחות האי דינא כיון דבספק מהני תפיסה ברשות אליבא דכ"ע ה"נ מהני ול"ד לא"ר דל"מ תפיסה אחר שנתן הא"ר ודאי הוא של המלוה.
ולע"ד כיון דדינו דמזיק וגזלן לשלם בשוה כסף אפילו יש לו כסף כדלקמן סימן שמ"ח ותי"ט משא"כ פועל דחייב ליתן לו מעות דוקא עיין פרש"י בפרק הבית ועלי' דף קי"ח במשנה דאם אמר בע"ה לפועל טול מם שעשית בשכרך אין שומעין לו אע"ג דבכל דכתי אית לן שוה כסף ככסף הכא גבי פועל בל תלין שכרו כתיב מה דאתני בהדי משמע וא"כ דינו דזה גובה וזה גובה אפילו יהא ודאי חייב לשלם מם שאכל א"י לעכב שכרו כי צריך לפרוע לו מעות והפועל יפרע לו שוה כסף א"ל ל"מ תפיסתו לנכות זה בעד זה וממילא א"י להוציא מהפועל אפילו שוה כסף מספק ועיין ש"ג פרק הפרה ח"ל הרי שתבעו מנה והנתבע תובע שיש לו בידו חפץ או קרקע פלוני אומרים ב"ד פרע שטרו תחלה אבל אם הנתבע תובעו דבר הראוי לפרעון חובו הר"ז כאלו טוענו שהחוב פרוע והכל תביעה אחת והובא בנתיבות לעיל סימן כ"ד ועיין בנתיבות בכללי תפיסה סי"ג ואף דבלא משכנתא יכול לנכות מה שאכל פירותיו ודר בביתו אף דלוה חייב לשלם במעות ומלוה א"צ לשלם רק בשוה כסף היינו משום דבמקום פסידא גם לוה א"צ לשלם מעות דוקא כמבואר בטור לעיל סימן ק"א ועיי"ש קצו"ח משום דרק מנע"ד חייב לפרוע מעות ולא מדינא וע"כ בהתנה לפרוע מעות גם במקום פסידא צריך לפרוע מעות דוקא וע"כ בא"ר אם יוכרח לוה לשלם מעות יפסיד האיר ע"כ יכול לפרוע בכל מידי ומחשיב הא"ר לפרעון וה"נ י"ל דבספק הנופל על חפץ שהמלוה מעכב משל לוה יכול הלוה לעכב הפרעון חוב כיון דבמקום פסידא יכול לפרוע בשוה כסף יכול לעשות הפרעון עם החפץ דאל"כ יפסיד החפץ אבל בפועל דמן התורה צריך ליתן לו מעות דוקא א"י לעשות פרעון מה שיש לו אצלו תביעת נזק וגזל והנה בב"מ דף ס"ז ס"ל לרבא דגם במשכנתא מנכינן לו הפירות שאכל ור"א ס"ל דחשוב אפוקי ממונא וטעמו של רב אשי פרש"י שם כיון דלאו אדעת פרעון אכל רק ברבית חשוב אפוקי ממונא אך רבא ס"ל כמבואר באס"ז שם כיון דאכל סתם והוא אסור אנן מחשבינן כל מה דאכל מקרנא ור"א פליג דאנן סהדי דברבית אכל וחשוב אפוקי ממונא עיי"ש נמצא לרבא אף דמלוה מוחזק במשכון וא"ר אין מוציאין מ"מ כיון דאסור לאכול לכתחלה חשבינן כאלו אכל הפירות בפרעון הקרן ולא נעשה רבית כלל ולא בא לידו וא"כ ה"נ כיון דבעיא הוא אי מותר לאכול ואסור לכתחלה לאכול דהוי ספק איסור גזל וחמיר מאיסור דרבנן הל"ל דחשבינן כאלו אכל על פרעון שכירות וכאלו לא גזל מעולם וא"כ ל"ש כלל זה גובה וזה גובה להכי הוכיח הרא"ש מדקי"ל כר"א במשכנתא דחשוב אפוקי ממונא הרי דחשבינן מה דאכל למ"ר וע"כ כיון דמוחזק במשכון אין מוציאין ה"כ מה דאכל הוי ספק גזל ולא פרעון השכירות וכיון דזה גובה וזה גובה אין מוציאין מספק.
ועוד נ"ל כיון דביומו תתן שכרו עשה וכתב בחו"ד סימן ק"י דהיכא דתורה אמרה קום עשה צריך שיקיים העשה בודאי ואם ספק נתקיים הוי לחומרא דלשון התורה על הודאי משא"כ ל"ת עיי"ש וא"כ י"ל נהי דספק גזל א"צ להחזיר דגזל ודאי אמר רחמנא דלא תגזול ודאי אבל בשכר שכיר ביומו תתן שכרו ודאי וכיון דביומו לחומרא גם אח"כ לחומרא כמו ספק איסור דאורייתא שבא ע"י גלגול לדרבנן ועיין ב"ח ריש סימן של"ט