ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שא
בהקדשות מי שהפקידו אצלו ס"ת ופשע בו ונגנב אם ן חייב לשלם ראיתי ברדב"ז ח"א סימן תע"ה שכתב דדין זה תלוי בפלוגתת ראשונים אם הקדשות אימעטו מדין שומרים לפטור מפשיעה עכ"ל ד"ג כצ"ו ס"ט והוא תמוה דגם מאונאה אימעט הקדש כדלעיל סימן רכ"ז ומ"מ יש אונאה בס"ת כמבואר שם סט"ו ובפרק הזהב נ"ו ע"ב וצ"ל דרדב"ז מיירי בס"ת שהקדישו לצורך רבים ועיין לעיל סימן צ"ז סכ"ג ומהרי"ט ח"ב סימן ה' בד"ה ואיכא למידק שכתב דהקדיש ס"ת לרבים הקצהו למצותו לו ולכל מבקשיו ולא יהנה ממנו לדברים שהתירו למכרו עיי"ש וא"כ י"ל דהוי ממש כהקדש וכמו דאיתא בביצה פ"ד דף למ"ד ע"ב מה חג לד' אף סוכה לד' פרש"י כל שבעה לד' הוא הקדש אבל מבואר בטור לעיל ס"ס צ"ה מה שמקדישין ס"ת לבית הכנסת דינו כשאר נכסי הדיוט ואין כאן עסק גבוה ומשביעין עליהן בין היסת בין דאורייתא
הג"ה השואל בית עיין מהרשד"ם סימן רס"ו ומה שנשתומם על השובת הרא"ש שבטור לקמן סימן ש"ז ס"ג וגרם לו זה שלא ידע דבית דינו כקרקע לענין שומרים וכמ"ש רמ"א כאן וש"ך סימן צ"ה סק"ח.
סעי' ד' אם קנו מידם בטור השמיט זה ותמה ב"י בס"ס ס"ו וכאן למה ואפשר לומר לולא דהרא"ש ופוסקים הביאו דה"ט דתוס' בהזהב דף נ"ח הקשו דלמה צריך קנין הא בס"פ הפועלים קאמר דמתחייב ש"ח כשואל ונלע"ד דבש"ח דמתנה כשואל י"ל כיון שהוציא מרשותו על פיו חייב מדין ערב וכמ"ש ר"ן וריטב"א בפרק השואל דף צ"ח עיי"ש נ"י ואס"ז בהא דשלח ביד עבדך ומה דאמר בפרק הפועלים בהנאה דמהימן לו משום דגבי ערב נמי אמר בס"פ ג"פ ה"ט אך בהזהב דשכרו לשמור את הזרעים לעומר דמיירי בהפקר כמ"ש תוס' וא"כ לא הוציא מרשותו על פיו ולא הפסידו כלום והוי רק מניעת ריוח ולמה יתחייב בחנם וצ"ל בקנו וכיון דאינו מוכרח בדבר שיש לו בעלים שיהא צריך קנין בהנך דאימעטו מדין שומרים ומסברא י"ל דמתנה בדברים כש"ח להיות שואל לכן השמיטו הטור.
סמ"ע סק"ז הא דכתוב בטוש"ע סימן ש"ה דבדיבור בעלמא חל התנאי בשומרים בין לחיוב בין לפטור בפטור א"צ נועם כיון דקי"ל מחילה א"צ קנין עכ"ל ויל"ד אפ"ת מחילה צריך קנין הא כאן מעיקרא לא שיעבד נפשו ועתו"ס בפרק אע"פ סד"ה הר"ז וצ"ל דכונת הסמ"ע אם פטרו אחר שקיבל השמירה וגם בזה צ"ע לפמ"ש בטו"ז סימן ריז סט"ז אף דמחילה א"צ קנין היינו מחילה ברורה משא"ש כשהיא תלוי' ועסמ"ע ס"ס כ"א ונו"ב חחו"מ סל"א הובא בפ"ת לעיל סכ"א כתב גם בדעת הסמ"ע כן וה"נ הוי רק אם יאבד יפטר ועכשיו אינו יודע אם יאבד.
להתחייב באחריותם במח"א הלכות שומרים ס"ח כתב דלהתחייב בפשיעה א"צ קנין וחייב בתנאי לבד.
סעי' ו' מעות עניים עיין בנתיבות דציבור שנותנין לגבאים הוי ממון של הציבור ועיין מהרי"ט ח"א ס"ה דלפי דבריו פקע כח הנותנים והוי כאלו של גבאי הוא ולרשב"ץ הוא ממון הנותנים לגבאי ועש"ך יו"ד סימן רכ"א ס"ח סקמ"ט בשם המבי"ט כמהרי"ט.
שם לעניים אלו והרי הוא קצוץ להם הה"מ פ"ה משאלה דקדק מזה דתרתי בעינן שיהיו אנשים ידועים ויהא חלק כ"א ידוע והקשה הב"ח מה צורך שיהיו אנשים ידועים כיון שהקצבה ידוע לכל עני הפושט יד יתנו כו"כ בכל שבת הוי ממון שי"ל תובעין דכל עני תובע קצבה המגיע לו עיי"ש ולע"ד כיון דקי"ל אין ברירה לא הוברר למפרע זה שפושט ידו עתה הוא שהי' לו מעיקרא בשעת פקדון וצריך שיהא בעלים להפקדון בשעת פקדון דכתיב כי יתן איש אל רעהו וכמו לענין נכרי ונתגייר והקדש ופדאו דבסמוך ס"ט ומזה מוכח דלא כמ"ש הנתיבות בסק"ח בד"ה אמר לשומר וכבר הוכחתי שלא כדבריו בסימן ע"ב ס"ח ועיי"ש שכתבתי דאם צריך השומר להחזיר מעות הצדקה לגבאי והוא יחלקם לעניים דלא ידיעי הוי ספ"ד וכן הוא במהרשד"ם ס"ס רס"ו.