אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רצד

סימן רצג

סעי' א' תבעו בקצו"ח כתב דמעכב פקדונו של חברו שלא ברצונו של מפקיד ולא כפר גם לא ע"ד לגזלו אינו חייב באונסין דלא כרשב"ץ וכ"כ מהרי"ט חחו"מ סימן ע"ט.

סעי' ב' שעדים מצוים במהרי"ט חחו"מ ספ"ט כתב אפילו אומר שנאנס במקום שיש רואין נאמן במגו דאי בעי הוי טעין נאנסתי במקום דל"ש רבים והקשה קצו"ח א"כ כל שומר ליהמן אף שיש רואין במגו דלהד"ם או החזרתי ולפע"ד ודאי מגו גרוע הוא כיון שיש רואים הוי כמו במקום עדים קצת אף דכתב שם מהרי"ט דל"ה כמו עדים ממש דיכול להיות שנאנס ולא ראו שלא השגיחו או דאינם מוצאם וקרינן בי' דיש רואה דמ"מ כעדים דמי עיי"ש אך כיון דהי' י"ל נאנסו ותל"מ ובעצמו הוסיף במקום שיש רואין וגרע לטענתו אמרינן הפה שאסר הוא שהתיר ולא מגרע לטענתו וכאלו לא אמר מה שהוסיף דאפילו במ"ע קצת דל"מ מגו מ"מ הפה שאסר מתני כמבואר בתוס' במרובה דף ע"ב ע"ב בסד"ה אין ז"ל שם דקצת דמי האי מגו למגו במ"ע והא דאם אין כת"י יוצא ממ"א נאמנים וכו' והפה שאסר עיי"ש והובא בנתיבות סימן ע"א סק"ד משא"כ מגו דלהד"ם והחזרתי הוא רק כשאר מגו דזה תובעו וצריך להשיב שאינו חייב לו ואינו מענין מה שטוען נאנסו ומגו דאי בעי שתיק עדיף וממלחמות פחז"ה וריטב"א ב"מ דף צ"ג שהבאתי לקמן סימן ש"ג מוכח כמהרי"ט.

ישבע בש"ך סימן ע"ב סכ"ז ס"ק קט"ו כתב דמש"ה חייבה תורה שבועה משום דמפקיד אינו מכיר בשקרו ואם מפקיד מכחישו בבכי פטור משבועת התורה דא"י להעיז עיי"ש וק"ל א"כ מה פריך ר"פ כל הנשבעין ש"ש דחייבה רחמנא האיך משכחת ליהמן במגו דלהד"ם וגם למסקנא ילפי כ"פ משם דמגו לאפטורי משבועה ל"א והא כיון דלולא דא"י להעיז גם במכחישו בברי הי' חייב שבועה וא"כ איך יאומן בטענת נאנסו במגו דלהד"ם ויעיז אע"כ דיכול להעיז וכה"ג כתב ב"ש א"ע סימן פ"ה סק"ל גם תומים בסימן ע"ב ס"ק מ"ב השיג על הש"ך.

סעי' ו' עושה דין הקשה שעמ"ש לדעת המחבר דשבועה שלא פשע מצד גלגול הוא א"כ כמו דש"ח שקדם ונשבע ואח"כ הוכר הגנב כיון דנפטר כבר א"צ לטרוח ה"נ דהוכר הגנב חזינן דאינו ברשותו ואין על הש"ח עוד שום שבועה עיי"ש וזה י"ל כיון דהוי אגיד גבי' דמפקיד לישבע עד שהוכר הגנב לא כלתה שמירתו לכן אף דאין עליו שבועה עתה אחר שהוכר מ"מ כיון דלא כלתה שמירתו עד שאפשר להציל חייב להציל משא"כ בנשבע קודם שהוכר דכלתה שמירתו וכמו זר הוא עכשיו.

אבל עוד הקשה לאביי דס"ל דהוכר הגנב קודם שנשבע אם רצה נשבע מה שבועה ישבע כיון דהוכר הגנב הרי אינו ברשותו ופטור משאר שבועות וכן הקשה נתיבות ול"נ דהוכר הגנב ע"י שנודע שהגנבה אצלו דאלו היו עדים רואין כשגנב גם טרם שהוכר פטור השומר ודוחק לומר דהלכו העדים לא באו עד עתה וא"כ צריך לישבע שאינו ברשותו דשמא מדעתו נטלו הגנב להבריחו מהמפקיד וקנוניא עשו.

בהג"ה וקיבל שכר בתה"ד כתב דהא דש"ח חייב לטרוח קודם שנשבע משום דאכתי אגיד במפקיד לישבע אבל סרסור זה דלא אגיד פטור א"ל קבל שכר ובית יעקב ס"ח הקשה בשלמא לפרש"י דשומר חייב לשלם בהוכר הגנב י"ל טעם דאגיד אבל לרמב"ם דשומר פטור מלשלם רק צריך לטרוח לעשות דין ואם לא יוכל להוציא פטור א"כ אז אין לשומר שבועה כלל כמ"ש הרמב"ם וש"ע כאן דאינו נשבע הרי אף דא"צ לישבע ואינו אגיד צריך לעשות דין עם הגנב וכיון שבש"ע סתם כרמב"ם לא ה"ל להרמ"א להעתיק דברי תה"ד את"ד ואפשר לתרץ דש"ע סתם כרמב"ם משום דהשומר מוחזק ורמ"א סתם כתה"ד ג"כ דאין לכוף לראובן לטרוח דלפרש"י פטור דלא מוכח דצריך לטרוח רק כשאגיד או קבל שכר ולעולם קולא לנתבע.

אמנם בלא"ה לק"מ דנהי דלרמב"ם אם א"י להוציא מהגנב פטור מלשלם מ"מ מחויב לישבע אף דהוכר הגנב דשמא פשע כמ"ש בהג"ה לעיל ס"ב ואף ביש עדים שנאנס שמא פשע כבר כדלעיל סימן רצ"א ס"א או כמ"ש כתיבות דלכ"ע צריך שבועה א"ל פשע בשעת גנבה או כמש"ל דיש עליו שבועה דשלא מדעתו בא ליד הגנב והא דכתבו רמב"ם וש"ע עושה דין עם הגנב ואינו נשבע היינו אם יוציא מהגנב וגם סמ"ע סק"ז דייק אם א"י להוציא מיד הגנב השומרים פטורין מלשלם משמע דשבועה חייבים וא"כ כ"ז שלא שילם הגנב אגיד השומר לבעלים לישבע ובאס"ז לב"ק דף ק"ח ע"ב בדברי רמ"ה ז"ל דגם ש"ח כשא"י להוציא מהגנב מחויב לישבע ועוד כיון שעד שהוכר חיי אגיד בחיוב שבועה ולא כלתה שמירתו ומיד שהוכר מחויב לטרוח להציל דאל"כ פושע עתה בעודו שומר ואפילו נשבע אח"כ לא נפטר כמ"ש רמ"ה באס"ז שם ולעולם לא הותרה אגידתו דטרם שהוכר הגנב הי' חייב לישבע וכשהוכר אגיד לטרוח ולהציל ע"כ אף דאח"כ יפטר משבועה מ"מ לא כלתה שמירתו ונ"מ דאפילו פטרו המפקיד לשומר אחר שהוכר הגנב מלישבע אף אם לא יוציא מהגנב מ"מ חייב השומר לטרוח לעשות דין עם הגנב וכמ"ש בסימן קכ"א ולכן בנידון דהג"ה דל"ה אגיד גבי' קודם שנתקלקל החוב אף אם הלוה בידו א"צ לטרוח א"ל קיבל שכר.

ש"ך סק"ט ול"ד להוכר הגנב שהי' שומר עליו ונגנב ממנו בביתו וברשותו וכו' ועוד שא"ה כיון דלא נפטר אלא בשבועה ובשו"ת בי"ע שם תירץ דתה"ד נמי מיירי דהי' החוב ת"י ראובן והי' שומר ונעשה החוב על ידו ומ"ש הש"ך דשאני הכא דלא נפטר אלא בשבועה הוא תמוה שהרי לרמב"ם אף בלא שבועה חייב לטרוח עכ"ל ולע"ד צדקו דברי הש"ך דמ"מ הכף שהלוה המעות כלתה שמירתו דאח"כ נתקלקל החוב ואין דין שומרים בשט"ח משא"כ כשנגנב מרשות השומר ומ"ש דלרמב"ם גם בלא שבועה חייב לטרוח נדחה במ"ש לעיל דגם לרמב"ם יש חיוב שבועה כשא"י להוציא מהגנב ועוד דעד שהוכר הגנב הי' שומר מחויב שבועה.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה