ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רמד
בשטר מתנה במרדכי פרק איש מקדש פסק הגאון מרדוש דמוסר טבעת לשליח לקדש לו אשה א"י לעשות שליח אחר כיון דא"י לקדש בע"כ ת"ל מילי וכתב קצו"ח לפ"ז ה"ה אם מסר חפץ לשליח ליתן לאחר במתנה א"י למנות שליח אחר ונדחק בישוב פרש"י בגיטין דף כ"ט שפירש בשליח מתנה דהוי מילי בממנה שליח לכתוב שטר מתנה ולא פירש אפילו ממנה ליתן חפץ ועיי"ש ובאמת במתנה לא שייך זה דא"צ שליחות הנותן דמקבל זוכה בעצמו כשבא לרשותו כיון דידעינן דהנותן ניחא לו וכ"כ נתיבות אך לפ"ז באומר הנותן זכה חפץ זה בשביל פלוני אין השליח יכול לעשות שליח אחר שיזכה לו טרם יבא לרשות מקבל אבל לע"ד מתנה ל"ד לקידושין דשמא לא תתרצה ולא מצי לזכות לה ע"י אחר שלא מדעתה אמנם במתנה דיכול לזכות לו שלא מדעתו ע"י ק"ס ונגמר הקנין מיד אף דהדרא סודרא למרי' אח"כ ומשום דזכות הוא לו ודאי ניחא לו כמבואר לעיל סימן קצ"ה ס"ג בהג"ה וכ"ד רש"י בקידושין דף כ"ו ע"ב הכי דנגמר המתנה מיד דודאי לא יעכב מה"ט נמי לא חשוב מילי ועדיף מהולכת גט דאף דיכול לגרשה בע"כ אפשר תשמט דחוב הוא לה כדאמר בפ"ק דגיטין דף י"ב ע"ב גבי עבד וכ"ת אי בעי זריק לי' גיטא שביק לי' ועריק ומה שהקשה קצו"ח מהא דאשה מביאה גיטה דאומר לה הוי שליח להולכה עד דמטית להתם והתם תעשה שליח וקבלי גיטך ממנו והא אינו בע"כ דא"ל תאבה תוכל לבטלו לק"מ דבגט משום דיכול לגרש בע"כ והוי בידם ל"ח כמחוסר מעשה כמבואר בקדושין דף ס"ב כל שבידו לאו כמחוסר מעשה וכשהאשה עצמה מביאה גיטה הרי בידה להתרצות להתגרש והרי דעתה ורצונה להתגרש כשמינתה שליח.