אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רלה

סימן רלד

סעי' א' בהג"ה הואיל ואינו רק מתק"ח א"כ במקום שעשו שלא כהוגן כגון שמכרו בנכסים מועטין שזכו בהן הבנות מכירתן לאו כלום במל"מ פ"ט מזכי' הקשה מהא דאמרינן פי"נ דף קל"ז האומר נכסי לך ואחריך לפלוני אסור לראשון למכור לאחר ואם מכר מכור ואם נתנה במתנת שכ"מ ל"ק משום דאינה רק לאח"מ ולדברי הר"ן ת"ל דמתנת שכ"מ רק מתק"ח ובמקום איסור ל"מ ונלע"ד דנהי תחלה חכמים תקנוה אחר שכבר נתפשט המנהג כן הוי קנין סטימתא וע"כ נהי במקום איסור לא תקנו מ"מ מועיל מצד מנהג שנעשה קנין ך בקטן גם בקנין גמור א"י להקנות ומה יועיל המנהג לחושבו קנין וע"כ אינו רק מתק"ח וכשעשה איסור לא תקנו ובזה מיושב נמי קושית המל"מ שם על הרמב"ם דכתב שם דאם צוה השכ"מ ליתן לעכו"ם אין שומעין לו שזה כמו שצוה לעבור עברה מנכסיו והקשה עליו ג"כ מהך דפי"נ ולפמ"ש א"ש כיון דמעולם לא נהוג זה לקנין בין ישראל לעכו"ם ל"ה סטימתא אצל עכו"ם ולפ"ז נדחה מה שלמד המל"מ שם מדברי הרמב"ם ור"ן הללו לשכ"מ שנתן מתנה בנכסים מועטים דקי"ל הבנות יזונו דאין מתנת הבן כלום כיון דאיסור עבד ועיין קצו"ח סימן קכ"ו סק"ג ועמ"ש סימן רמ"ח ס"ד ובאליו כתב שם דמתוס' פ"ק דב"מ דף כ' ד"ה שובר מוכח דאפילו במקום איסור תקנה לא זזה ממקומה אע"ג דמחמת התקנה דמבז"ל עבד איסורא עיי"ש ולע"ד לא פליגי תוס' על רמב"ם ור"ן דאל"כ תקשי לתוס' הא בפרק שני דב"מ דף כ"ז ע"ב אמר אי סד"ר כי עביד רבנן תקנתא בעמון לא באיסור אע"כ שאני בעבז"ל דאם מכרו האדון בין חתימת למסירת השטר שחרור וגם העבד בא על בת ישראל בין חתימה למסירה ולענין הממון ע"כ משוחרר משעת חתימה דלא פתיך בו איסור כלל ובין ממון לממון ודאי לא פלוג א"כ א"א לפסול את הבת ישראל לעשות תרתי דסתרו ולהיות דברי חכז"ל כי חוכא כדאיתא ס"פ הדר ובנידון רמב"ם ור"ן דאין קנין הממון בלא האיסור לא תקנו בזה כלל ול"ש ל"פ דאיסור מין אחר וכיון דבממון גופא יש איסור לא חל בזה התקנה כלל ולענין עבז"ל כיון דע"כ תקנו גם באיסור כן ל"פ אף אי אתרמי רון לאיסור דאיסור ואיסור חד מין.

סעי' ט' קרקע שירש מאבותיו ואם בת היא שירשה קרקע בב"י הובא מחלוקה רשב"א וראשונים בזה ועיין ב"ש א"ע סימן נ"ד ססק"א ואם נשאת ואומרת מה שירצה בעלי יעשה דעת החמ"ח שם דלא עדיף ממנה ואינו יכול למכור עד שתהא בת עשרים וב"ש חולק עליו וגם שו"ת אורח לצדיק חחו"מ סימן ח' חולק על החמ"ח ובר"ן ס"פ מציאת האשה מבואר דלמאן דס"ל דלא תקנו בבת משום דאינה מצוי ה"נ כשירש משאר מורישיו לא תקנו וכיון דבש"ע כאן סתם דל"ש אב או שאר מורישיו ממילא הה"ד בת והמעיין בריב"ש ס"ס שע"א יראה דאף שכתבה הרשאה לבעלה למכור ל"מ מכירתו כשאינה בת עשרים בקרקע אביה ואפילו שתקה ולא מיחתה כשנעשה בת עשרים ל"מ עד שיביא לוקח ראי' שבאו המעות לידה ול"מ מה שנתנה לבעלה הרשאה והוא קיבל המעות וצריך להביא עדים שידעה אחר שהיא בת עשרים שזה מחזיק בקרקעה מחמת מכירה ולא מחמת משכונא ועם כ"ז אין שתיקתה כלום כ"ז שהיא א"א דאין מחזיקין בנכסי א"א לפי שהוא סומכת על בעלה.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה