אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רלב

סימן רלא

סעי' א' המוכר לחבירו במדה ראובן קנה משמעון עשר ככרים שמן ונתן לו כו"כ חביות בהעשרה ככרים ומשך בלא משקל ואח"כ נודע שנתאנה במשקל ופסק רשב"ש דמחויב להשלים לו אולם מחמת שמכר קצת מהשמן הוי כנשתמש בו אחר שידע המום ומחל וצ"ע כיון דנקנה המקח רק דמחזיר הטעות בשלו נשתמש וכמ"ש בנתיבות באונאה שתות את"ד ד"ג כ"ו ס"ח ויפה העיר אך גם הב"ח ריש סימן זה כתב על הא דנוטה במדה ומשקל ומנין חוזר לעולם ר"ל דלאחר שנודע לו דטעה חתר בו מיד אפילו לא נודע לו הטעות עד זמן מרובה אבל אם נודע לו הטעות ושתק והשתמש בו וכיוצא בו דגלי דעתי' דלא קפיד הוי מחילה ושוב א"י לחזור בו עכ"ל ואפשר לפמ"ש רמב"ן ונ"י בב"ב בפרק ב"כ דף ק"ד דהא דטעה במדה חוזר דמשמע דבטל המקח היינו כשא"א להשלים מאותו המין ובכה"ג כשנשתמש אחר שידע א"י לבטל המקח וסגי בהחזרת מעות או י"ל לפ"ד הטור וסייעתי' שבהג"ה לעיל סימן ר' ס"ז דכל שגילה דעתו שאינו רוצה למכור רק הכור ביחד אפילו משך הלוקח לא קנה אא"כ גמר למדוד כל הכור ועיי"ש בנתיבות סק"כ כגון שדרך לפסוק על כל סאה וזה פסק על כל הכור וא"כ ה"נ כשפסק דמים על העשרה ככרים ביחד ולא על כל ככר כנהוג גם המוכר יכול לחזור כיון דנמצא חסר אם יחויב להחזיר מעות דגילה דעתו דצריך לדמי עשרה ככר דוקא וא"כ לא ה"ל ללוקח להשתמש במקצתו אלא ודאי מחל לגמרי.

סעי' ג' אם נשתמש בזכל"א ח"ג ערך אונאה כתב בשם בעי חיי ח"ב ס"ס פ"ב דאם מכר מקצת אפילו בסחורות חלוקות נשתמש מיקרי הובא בד"ג ומשפט שלו' ונראה דוקא דגם במה שמכר הלוקח הי' המום דבלא"ה הרי אין המקח בטל רק בסחורה שיש בו המום אם ירצה לוקח וכדין נשתמש אף דלא מחל המום רק אם גם המוכר לא ידע מהמום טרם נמכר דאזי יכול מוכר ג"כ לחזור בו מכל המקח אם חוזר לוקח ותובע לבטל המכירה מאותו שיש בו מום א"כ לא ה"ל להשתמש אם לא נתרצה בכל המקח כנלע"ד לפי הנראה מנתיבות סימן קפ"ב והשבו"י ח"ג ס"ס קס"ט דכתב דאם קנה כמה חתיכות בגד במקח אחד ונמצא מום באיזה מהם הרשות ביד המוכר לומר החזר לי כולם כיון שבמקח אחד קנה כולם היינו דגם המוכר לא ידע דג"כ קנה קשורים ביחד דלא הי' דרכם לפתוח עיי"ש ואם הי' פיסוק דמים על כל אחד בפ"ע אזי אף דלא ידעו שניהם מ"מ אין המקח בטל רק בזה שיש בו המום וכדין נשתמש באותו שאין בו המום ועיין מהרשד"ם סימן ר"ס הובא במשפט שלו' סימן קפ"ב ס"ח בד"ה ובעיקר ואף דכתב שם דעה"ג חולק נראה עיקר כמהרשד"ם כי עה"ג כתב זה רק אגב אורחא ולא נצרכה בנ"ד למעשה עיי"ש ומ"מ בידע מוכר המום וטען דלפיכך הוזיל בשאר הסחורה משום שכללן בסך אחד טענתו טענה אם לפי ראות כן הוא ויש לחשוב סחורה שמחזיר במומו רק כשויו.

סעי' ה' שיש לאחר דרך עליו בשעמ"ש הקשה מסימן רנ"ג ס"ה דאפילו מת הבן אין מתנתו מתנה אף דנסתלק הריעותא ולע"ד י"ל לפי המבואר בנדרים דף ס"ד ע"ב וביו"ד סימן רכ"ח סי"ב דאין פותחין בנולד דפתח זה אינו עוקר לנדר מעיקרא שאף אם הי' מעלה אותו על לבו לא הי' נמנע מלידור כיון דלא שכיחא טובא ומיתה לא שכיח והך דמתו כל האנשים היינו שירדו מנכסיהם וא"כ מכירה שכיח דירדו מנכסיהם סתמא היינו שמכרם וכן מוכח לדעת ר"ש מקינון דל"א מגו דטען טענה דל"ש והרי מגו דלקוח טענינן וא"כ ה"ט במת הבן כיון דאם הי' יודע בשעה שנתן לאחר דיש לו בן הי' מתחרט ונעשה מתנה בטעות דאף דימוה הבן אח"כ לא הי' מתחרט מעיקרו על ביטול המתנה רק מן מיתה ואילך וכיון שנתבטלה נתבטלה אבל כאן אף אם הי' נודע לו מן הדרך הי' מבטל המקח מ"מ לאחר שניתקן הי' מתחרט מעיקרו על ביטול המקח וכיון דהשתא איגלאי דניתקו נתברר דל"ה מק"ט ועוד כיון דשכיח שיתוקן ליכא אומדנא דל"ה קונה כלל דאפשר הי' קונה על תנאי שיסלק המום משא"כ במיתה דל"ש אינו חושש ליתן על תנאי זה דלא אסיק אדעתי' כמו דאינו חושש לימנע מלידור בשביל זה.

סעי' י"א לטבחה ראובן מבר פרה לשמעון בכך וכך ותנאי מפורש שאם תמצא טרפה יתן פחות כך וכך ומשך שמעון הפרה ונתן המעות רק מה דבין כשרה לטרפה נשאר חייב אח"כ מכרה שמעון ולא שחטה והרויח בה פסק בשו"מ תליתאה סימן רפ"ט דפטור שמעון מלשלם עוד דהוי א"י אם נתחייבתי דשמא היתה נטרפה דבזה"ז רוב אינן כשרות ולא נראה כיון דקפיד מוכר ולמכרה לחלוטין בדמים שלקח רק בהניח לו זכות אם תמצא כשרה יקח עוד איך יעשה הלה סחורה בפרתו של חברו כיון דלא קיים התנאי יתבטל המקח ומה שנטל בפרתו של ראובן נטל.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה